להקת רדיוהד המיתולוגית, תמיד נחשבה לאוהדת גדולה של ישראל ואף פעם לא נכנעה ללחצים כאלה ואחרים להפסיק את הקשר הזה, בהם גם זה של ארגון ה-BDS. בשבועות האחרונים, גיטריסט הלהקה, ג'וני גרינווד, אשר נשוי לשרונה קטן - אמנית חזותית ישראלית ומשתף פעולה מזה שנים רבות עם דודו טסה, מעורר סערה על רקע הקשר הישראלי שלו.
בואי, רדיוהד ואריק איינשטיין: אלבומי הבכורה שלא בישרו על ההמשך
גרינווד וטסה עובדים יחד במשך יותר מ-15 שנה. את אשתו שרונה הוא הכיר כאשר רדיוהד הופיעה במועדון הרוקסן בתל אביב בשנת 1993 ובימים אלו אחיין שלו נלחם ברצועת עזה. לפני מספר שבועות, גרינווד נצפה בצומת קפלן בהפגנה למען החטופים. אחרי הרבה זמן של שתיקה ולרגל סיבוב ההופעות המתקרב שלו יחד עם דודו טסה ולהקת "הכוויתים", הגיטריסט החליט להתייחס לכל אותם קולות השנאה שדורשים שיפסיק כל שיתוף פעולה ישראלי.
כך הוא כתב במכתב פומבי שפרסם: "אני מופיע בקיץ הקרוב בפסטיבלים באירופה עם דודו טסה והכוויתים. ישנם אנשים ששואלים אותי למה. אני משתף פעולה עם דודו ומוציא איתו מוזיקה מאז שנת 2008 ועובד איתו באופן פרטי הרבה לפני כן. אני חושב שפרויקט אמנותי שמשלב בין מוזיקאים יהודים וערבים הוא בעל ערך וכזה שמזכיר לכולם שהשורשים התרבותיים היהודיים במדינות כמו עיראק ותימן חוזרים לאחור במשך אלפי שנים, מה שגם כן חשוב.
"עם זאת, בכל פעם שאתה מגדיר עשייה אמנותית כ'חשובה' - זה מקנה רצינות לכל העניין. האמת, אנחנו פשוט מוזיקאים מכל רחבי מזרח התיכון, שמכבדים זה את זה, עובדים יחד באופן חוצה גבולות וחולקים את האהבה שלנו לקטלוג העשיר של השירים הערביים, בין אם הם נכתבו על ידי מלחינים מוסלמים, יהודים או נוצרים (אחד המלחינים העיראקים המפורסמים ביותר היה סבו של דודו, שהיה אחד מהאחים האגדיים אל-כוויתי. שיריו הם עדיין מרכיבי יסוד בתחנות רדיו בעולם הערבי - למרבה הצער, המורשת היהודית שלהם אינה מוזכרת יותר).
"יש כאלה שבוחרים להאמין שפרויקט מסוג זה אינו מוצדק וקוראים להשתיק מאמצים אמנותיים שנעשים על ידי יהודים ישראלים. אבל אני לא יכול להצטרף לקריאה הזו: השתקה של יוצרי קולנוע/מוזיקאים/רקדנים ישראלים, כאשר מציגים את אומנותם בחו"ל - במיוחד כשהיא מגיעה מחבריהם יוצרי/מוזיקאים/אמנים מערביים - מרגישה לי לא מתקדמת. במיוחד כשהאנשים הללו - הם החברים המתקדמים ביותר בכל חברה.
"אני אסיר תודה על כך שאני עובד עם המוזיקאים המדהימים שפגשתי בפרויקט הזה, מהם אני מתרשם כאמיצים הרבה יותר - ולוקחים סיכון עקרוני גבוה הרבה יותר - מאלה שמנסים להשתיק אותנו, או לייחס איזושהי מוטיבציה נסתרת ומרושעת לקיום של הלהקה. אין כזו. אנחנו מוזיקאים שעושים כבוד לתרבות משותפת ואני חלק מזה כבר כמעט 20 שנה.
"בכל מקרה, שום אמנות אינה 'חשובה' יותר מאשר לעצור את כל המוות והסבל שסביבנו, אבל לא לעשות כלום נראה כמו אופציה גרועה יותר והשתקת אמנים על כך שנולדו יהודים בישראל לא נראית כמו דרך להגיע להבנה בין שני הצדדים בסכסוך האינסופי הזה. בגלל זה אני עושה מוזיקה עם הלהקה הזו. אתם מוזמנים לא להסכים עם מה שאנחנו עושים, או להתעלם - אבל אני מקווה שעכשיו אתם מבינים מה המוטיבציה האמיתית מאחורי הדברים ויכולים להגיב למוזיקה בלי לחשוד בה ובלי שנאה".