בגיל 86 הלך לעולמו פיטר ירו, מי שהיה חלק מהשלישייה האגדית "פיטר, פול ומרי", שעיצבה את הקול המוזיקלי של תנועת המחאה האמריקאית בשנות ה-60. על פי הודעת יחסי הציבור שלו, ירו נפטר בביתו במנהטן כתוצאה מסרטן בשלפוחית השתן.
השלישייה, שהחלה את דרכה ב-1961, הפכה במהירות לאחת ההרכבים המשפיעים ביותר בתחום הפולק האמריקאי. הם הביאו להצלחה מסחררת שירים כמו "Blowin' in the Wind" ו-"If I Had a Hammer", תוך שהם מעניקים במה לזמרים-יוצרים צעירים דוגמת בוב דילן. אחד משיריהם המפורסמים ביותר, "Puff, the Magic Dragon", נכתב על ידי ירו עצמו.
מעבר להצלחה המוזיקלית, ירו היה פעיל חברתי נלהב. הוא השתתף במצעד וושינגטון ההיסטורי ב-1963 לצד מרטין לות'ר קינג, הוביל מחאות נגד מלחמת וייטנאם, ובהמשך דרכו נאבק למען זכויות נשים, שחרור יהודי ברית המועצות ונגד האפרטהייד בדרום אפריקה.
אולם לצד ההצלחה המקצועית, דבק בירו כתם אפל. ב-1970 הוא הורשע בעבירת מוסר שכללה קטינה, ריצה שלושה חודשי מאסר וזכה לחנינה נשיאותית מג'ימי קרטר ב-1980. בשנים האחרונות, על רקע תנועת MeToo#, חזרה הפרשה לכותרות וגרמה לביטול הופעות שלו.
למרות הביקורת הציבורית, ירו המשיך בפעילותו המוזיקלית והחברתית עד שנותיו האחרונות. הוא הקים ארגון למאבק בבריונות בבתי ספר והמשיך להופיע, לעיתים עם בתו בת'ני. "תמיד היו ויהיו דברים שצריך לשיר למענם", אמר בראיון ב-2017, משפט שמסכם אולי יותר מכל את מורשתו המורכבת.