עשיתי פליי ראשון לאלבום החדש של נונו, ״מה חוץ מזה״, שיצא השבוע (שלישי). הורדתי את האלבום החדש מראש בספוטיפיי וחיכיתי לרגע מיוחד כדי להתרכז ולהאזין לאחת האמניות האהובות עליי במוזיקת הפופ הישראלי.
הגעתי עם ציפייה למוזיקת פופ מקפיצה שתלווה אותנו בשנה הקרובה במועדונים ובברים, ממש כמו ״ליבינג דה דרים״, ״קיוט בוי״ ובעצם כל האלבום הראשון שלה, ״סטטוס״. ניתן רק להניח שהמלחמה עשתה את שלה, כי מה שקיבלנו אלבום מלא רגש והסתכלות פנימה, שהוא שונה מכל מה שהכרנו בדמות הקומית שפרצה אל חיינו בסערה.
נונו, או בשמה המלאה, נעמי אהרוני גל, שירתה בלהקת צה״ל, למדה ב״רימון״ והצליחה להגיע למרכז המיינסטרים אחרי שני סינגלים בלבד. בתוך חודשים ספורים היא כיכבה ברדיו, בטלוויזיה, זכתה בפרס ״תגלית השנה״ בטקס פרסי אקו״ם, קיבלה דמות ב״ארץ נהדרת״ והגשימה חלום של כל זמרת צעירה בתחילת דרכה.
באלבומה הראשון ״סטטוס״ אהרוני גל כבשה אותנו עם שירים ציניים, עם מילים מגוחכות אך נכונות עד כאב, שמתובלות בקצב מהיר ומטורף. מטורף כל כך שהוא הפך להיות סנסצית תרבות לרגע אחד במדינה העמוסת אירועים שלנו.
רבים יכולים לצקצק עד מחר על המילים שנשמעות זולות או לא רציניות, אבל נונו מכוונות לקהל יעד של אנשים שאוהבים פופ. בניגוד לנועה קירל ואנה זק שמגישות לנו באמת מילים חסרות כל הקשר הגיוני, נונו משתדלת להכניס רעיון באותם השירים המקפיצים שנשמעים חלולים בהאזנה ראשונה.
למעשה, היא לקחה את הפוזה של אותן כוכבות הפופ חסרות העומק, הקצינה אותה והוסיפה לה עומק שלא היה קיים לפני כן. בעיניי, זה ניצחון הסאטירה על המציאות.
זה מה שחשבתי שאקבל באלבומה החדש של נונו. אך טעיתי, כי היוצרת הצעירה שינתה פאזה כמעט לחלוטין.
הזמרת הוציאה אלבום שכולו רגש, ליריקה מהלב ומקצב איטי שמזכיר לנו שהיא לא רק כוכבת פופ, אלא אמנית שיש בה עוד צדדים מלבד ההומור ורצון לייצר להיטים. יש לה לב ענק והמון כאב שרוצה לצאת, כמו כולנו בימים הקשים שאנחנו חווים בשנה וחצי האחרונות.
לא רק הוצאת האלבום הייתה חלק חשוב, אלא אהרוני גל צבעה את שערה לבלונד לקראת ההשקה של האלבום. נשים יזדהו בהחלט עם צביעה לבלונד שמעיד לרוב על משבר אישי, כך היא אף ציינה באחד מסרטוני ההשקה של האלבום.
View this post on Instagram
בתחילת האלבום נונו מדברת בשירים ״פופסטאר״ ו״דאבל טאפ״ על כמה קשה להיות כוכבת פופ, מלבד האהבה האינסופית, זה בעיקר מרדף אחרי שימור על תדמית ופוזה, אין באמת חופש אמנותי כשאת מוכרחה להיות מכונת להיטים. אבל לאט לאט בהמשך האלבום, היא מורידה את החומות וחושפת את עמקי נשמתה, ברצונות הקטנים יותר.
בשירים כמו ״שוב קמה בלילה״ ו״תנו לשכב על הספה עם מגבת״ היא חושפת את עצמה האמיתית, את העובדה שהיא גם בן אדם שרוצה לנוח מהחיים. מי לא רצתה לשכב עם הספה במשך חצי שעה בלי שאף אחד יטריד אותה?
בשיר ״כואב לך״ ו״מדמיינת״ היא שרה בכאב לב ענק, שירים שניתן לייחס למדינה, למצב הקיים ולעצמנו באופן אישי. השיר שהכי תפס אותי היה ״כפיים לגזורים״, שהצליח לגרום לי לדמוע, היא זועקת את הכאב של בני ה-20 של היום, שחווים את הטראומה בזמן אמת: ״איזה ארץ מורכבת, שרנו תנו לגדול פה בשקט, רק עכשיו קולטים ת'מילים, שרנו בחולצה מכופתרת, כל שנה אותו הסיפור״.
את המילים הכואבות מלווה מוזיקת פופ שמשלבת בין הייפר פופ קופצני לפופ איטי ועדין, שמוציא מנונו קולות ועומקים שלא שמענו לפני כן.
השינוי התדמיתי של נונו הוא דבר טוב ומבורך, היא לוקחת את עצמה עוד צעד אחד קדימה כאמנית. במעט יחסי הציבור שנונו עושה לעצמה ברשתות החברתיות, היא הסבירה איך היא גנזה אלבום שלם, החליטה ללכת אחרי הלב וכתבה אלבום חדש בשבוע אחד כשרצתה להתחבר לעצמה יותר.
אמן אמיתי זה להיות בתנועה מתמדת, להיות נאמן לעצמך ולא להיכנע ללחץ לייצר כמה שיותר להיטים חלולים שחוזרים על עצמם. כאן, באלבום ״מה חוץ מזה״ נונו, הצליחה להוכיח את עצמה כאמנית מתפתחת.
הופעת השקת האלבום החדש תתקיים ב-5.5 בבארבי.
