מתי כספי
הוציא שני אלבומים המוקדשים לשיריו של ארגוב: "מתי כספי שר סשה ארגוב" (1982) ו"מתתיהו ואלכסנדר" (1984).
איך הכרתם?
"סשה היה למעשה הדמות המוזיקלית הנערצת עלי כשהייתי נער, והחלום שלי התממש בכך שבסופו של דבר נוצר הקשר בינינו. הידידות בינינו והמפגשים בינינו הניבו את התקליט הראשון שבו ביצעתי משיריו של סשה בעיבודַי. התקליט השני היה מתוך הופעה חיה של שנינו, כשאני שר, וסשה בעצמו מלווה אותי בנגינתו בפסנתר. זאת חוויה שלא אשכח אף פעם".
איך היו היחסים ביניכם?
"מההתחלה היחסים בינינו הפכו ליחסים חבריים. הביקורים אצל סשה בבית, כדי לאסוף כל מיני שירים, תמיד עברו בנעימים, בקפה, בסנדוויץ', בהלצות, ובמעט הזמן גם בעבודה עצמה".
יש שיר שאתה אוהב במיוחד?
"אם אני צריך לומר איזה שירים מתוך שיריו אני הכי אוהב, אעשה אי צדק עם שאר השירים, כי כל השירים נבחרו אחרי חיפוש מדוקדק מתוך מאות השירים שהוא כתב. אבל בכל זאת אציין את 'וידוי', 'שיר משמר', 'זמר המפוחית', ו'כשאור דולק בחלונך'. בחירת השירים לשני האלבומים האלה, זה היה כמו לחתוך בבשר החי. היו עוד שירים שאולי רציתי לבצע, אבל הייתי חייב להחליט מה יהיה ברפרטואר הזה. כיום, כשאני שומע את שיריו השונים של סשה ברדיו, אני מרגיש געגועים עזים להיותי בחברתו. אולי מתישהו גם אקליט שיר נוסף שלו".
כספי. צילום: יח"צ
נורית גלרון
ארגוב הלחין שניים משיריה: "היה נא טוב אלי" ו"את חייכת".
איך היה לעבוד עם ארגוב?
"סשה היה איש חם, מפרגן ונחמד נורא. הוא היה איש נעים, ובשבילי זה היה כבוד גדול לעבור את סף דלתו ושהוא ילחין לי במיוחד. הוא הלחין לי שני שירים. 'היה נא טוב אלי' היה הראשון. לסשה היה מאוד חשוב הטקסט, והטקסט הזה נורא דרמטי, נורא מרגש, והוא מאוד התחבר לטקסט הזה. השיר לא היה קל לביצוע, אבל זה סשה. את השיר השני, 'את חייכת', הוא כתב לדיסק שעשיתי עם נתן זך.
לא הצלחנו להגיע לאיזשהו עיבוד לשיר הזה, והחלטנו לעשות את זה, אני והפסנתר וסשה באולפן. שיר זה נורא יקר ללבי, גם בגלל המילים שלו וגם בגלל חוויית המוזיקה עם סשה. שרתי עוד כמה שירים שלו שלא הוקלטו, ואני גם מבצעת שירים שהוא הלחין, אבל לא כתב לי. סשה היה מוזיקאי בחסד עליון, אחד המלחינים הגדולים, אם לא הגדול, שקמו במדינה שלנו. מה שיפה בו הוא הרב־גוניות שלו. הוא ידע לכתוב גם מצחיק, גם תיאטרלי, גם מרגש, ואפילו גם קצת ג'אזי, ותמיד התייחס בכבוד רב לטקסט".
גלרון. צילום: אריק סולטן
קובי רכט
הקליט עם עדנה גורן את האלבום "שירי סשה ארגוב" (1968), המוקדש לשיריו.
איך הכרתם?
"הייתי בלהקת פיקוד מרכז, לסשה היו שלושה שירים ששרנו בלהקה, ואז אחרי אחת ההופעות באו ואמרו לי שסשה מחפש אותי. בשנת 1968, אחרי הפרמיירה, הוא בא אלי ואמר 'שנים אני מחפש קול כמו שלך, ואם אתה רוצה, נעשה אלבום משירי'. ירד לי הדם מהגוף. למחרת פגשתי אותו בדירה שלו בסירקין, ואז התחילה עבודה של תשעה חודשים, יום־יום, מתשע בבוקר עד חמש אחר הצהריים אצלו בבית. בחרנו את השירים מתוך המבחר העצום שלו ונכנסנו לאולפן. האלבום שיצא יחד עם עדנה גורן היה משהו נדיר ומיוחד, אחד האלבומים הכי משובחים שנעשו פה לדעתי. בשבילי סשה היה כמו אבא שני, איש מדהים. הוא היה גאון מוזיקלי ברמה בינלאומית, היה מצחיק נורא, אבל גם קפדן מאוד, וממנו למדתי את המשמעת של המקצוע הזה. הוא היה איש נדיר. גם כשהיה מפורסם וכשכל המדינה הכירה אותו, הוא המשיך לעבוד בבנק ולהיות צנוע".
איזה שיר שלו אהוב עליך במיוחד?
"'אהובתי שלי לבנת צוואר' זה השיר שפרסם אותי, והוא המתנה הכי גדולה שסשה נתן לי. אין שיר שלו שאני לא אוהב. זה צובט לי את הלב כשאני שומע את השירים שלו מתנגנים. אין פעם שזה עובר בלי שזה יעשה משהו בלב. הוא מאוד חסר לי, היינו קרובים־קרובים. ממש לפני מותו באתי לבקר אותו והוא השמיע לי 30 לחנים חדשים שכתב, בלי שהיו להם טקסטים. אמרתי לו 'מה, נהיית לקראת זקנה נינו רוטה?'. סשה התחדש כל הזמן. היה פשוט גאון".
עדנה גורן וקובי רכט. צילום: רענן כהן
עדנה גורן
הקליטה עם קובי רכט את האלבום "שירי סשה ארגוב" (1968), המוקדש לשיריו.
איך הכרתם?
"תמיד אהבתי את השירים של סשה, עוד הרבה לפני שהכרתי אותו והפכתי להיות זמרת מהמניין. בשנת 1968 בני אמדורסקי היה מפיק בהד ארצי, הוא לקח אותי אל סשה הביתה, והוא השמיע לי מבחר שירים כדי לראות מה מתוכם יכול להתאים לי. סשה היה מקסים, אדיב מההתחלה. הוא השמיע לי את השירים, ניגן. אחר כך סשה ובני לקחו אותי לחזרה גנרלית של להקה צבאית שקובי רכט היה בה. הם אמרו לי 'בואי נשמע את זה שהיינו רוצים שישיר איתך את השירים'. באלבום הזה, 'שירי סשה ארגוב' בעיבודם הנפלא של לסלו רוט ואלכס וייס, היו שירים כמו 'לפנות ערב', שהפך ממש לנכס צאן ברזל, 'אהובתי שלי לבנת צוואר', 'לילה בדרום', שהפך להיות גם כן מאוד פופולרי. שיר מופלא נוסף ששרנו בתקליט הוא 'רחוב שלמה המלך'. זהו שיר מופלא, לא מסחרי, אבל זה שיר קלאסי, וגם התמונה של האלבום לקוחה מרחוב שלמה המלך, כששנינו עומדים ליד תחנת האוטובוס שברחוב".
ונפגשתם מאז?
"אני וסשה נפגשנו בכל מיני אירועים ששרתי לכבודו, כשהוא היה בקהל. זה היה מאוד מרגש לראות אותו מולי. אני עדיין שרה בהופעות את השירים של סשה באהבה רבה. כשאני שומעת את השירים שלו ברדיו, אני נפעמת כל פעם מחדש. השירים שלו הפכו להיות נכס צאן ברזל שלנו. המוזיקה שלו פשוט נכנסה לנשמה. הוא אחד, יחיד ומיוחד" .
ארקדי דוכין
הקליט עם מיכה שטרית גרסת כיסוי לשירו של ארגוב "הוא לא ידע את שמה".
איך היה לחדש שיר של ארגוב?
"את הקאבר לשיר 'הוא לא ידע את שמה' ביצעתי בעקבות איזושהי יוזמה של גלי צה"ל, שחיפשו שירים של פעם בביצועים יותר חדשניים, ומיד אמרתי שאני רוצה את השיר הזה. הכנסנו אותו למסגרת יותר מודרנית, לא סשה ארגוב קלאסי. מאוד התרגשתי לשיר שיר שלו, ועד היום עוברות לי מחשבות להקדיש איזשהו אלבום לעשר יצירות שלו. לעשות 'ארקדי דוכין שר את סשה ארגוב' יכול להיות מאוד מיוחד. לסשה הייתה חנות ספרים באלנבי, והייתי רואה אותו בחנות, כשהייתי בא לחפש שם ספרים של ויסוצקי. אני מעריך שהוא כבר הכיר אותי, אבל הייתי נבוך לספר לו שאני מוזיקאי".
איך לדעתך משמרים את זכרו?
"אני חושב שהיה צריך ממש לשים אנדרטה לזכרו של סשה ולשמר את האיש הזה בצורה הרבה יותר מלאת כבוד מאשר כיום. אבל זה קורה הרבה עם תרבות שעוברת ולא נשמרת בכבוד שהיא ראויה לו. אמרו 'סשה רוסי', אבל לא היה בו שום דבר רוסי, הייתה לו מוזיקה מקורית לגמרי ויוצאת דופן, שמכלילה בתוכה אולי כל מיני השפעות, אבל מסתכמת ביצירה אופיינית רק לו. סשה היה מאוד מורכב, מבחינתי זאת מוזיקה מדהימה, יפה, עמוקה, מאוד מגוונת ואמיתית. ייקח עוד שנים לחקור את היצירה הזאת, אבל הבעיה היא שלא לשם נושבת הרוח של היצירה העכשווית. כשאני מדבר על סשה, אני מדבר על איזושהי תנועה שנעצרה עם מותו ועם מותם של עוד כל מיני אנשים מוכשרים, שלא זוכים אחרי מותם לכבוד הראוי. צריך לשמר את הזיכרון שלו ושל גדולי התרבות שלנו".
דוכין. צילום: איזאק הררי, פלאש 90
אילי גורליצקי
שיחק במחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" (הקאמרי, 1964), שארגוב הלחין את שיריו.
איך הכרתם?
"סשה היה בשבילי אגדה. הוא היה איש ממש מדהים. הכרתי אותו לראשונה בשנת 1963. הוא כתב לי שירים למחזה 'הפשפש' של ולדימיר מיאקובסקי, ששיחקתי בו בתפקיד ראשי בתיאטרון החיפאי. השירים שלו היו פשוט יפהפיים. הזמנתי אותו לארוחת צהריים בבית שלי על הכרמל בחיפה, ונורא התרגשתי. שנה אחרי זה, ב־1964, נפגשתי איתו במחזמר 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר', שבו הוא הלחין את תרגומיו של נתן אלתרמן. כיכבתי במחזמר הזה, ואלה היו שירים שנקלטו ברגע הראשון. ב־1965 סשה היה אחד משלושת המלחינים של 'שוק המציאות', שבו הופעתי עם יונה עטרי".
ספר על רגע שזכור לך במיוחד.
"אני זוכר שיום אחד רציתי להדהים את סשה עם הביטלס, והוא לא רצה לשמוע בהתחלה. ואז באחד מימי ההולדת שלי הזמנתי את כל השחקנים של 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר' אלי הביתה, והשמעתי לו את Here Comes The Sun. מרגע זה סשה הפך למעריץ של הביטלס. אהבתי אותו אהבת נפש, והייתה בינינו גם ידידות. משפחת ארגוב היא חלק מסדר היום שלי, ואין יום שאני לא נזכר באיש המופלא הזה".
גורליצקי. צילום: אמיר מאירי
אבי קושניר
שיחק במחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" (הבימה, 2005).
הכרת את ארגוב?
"לא הכרתי את סשה באופן אישי, אבל ב־2005 השתתפתי ב'שלמה המלך ושלמי הסנדלר' שהוא הלחין. האמת היא שמדובר בגאון, במוזיקה פשוט מדהימה, שערב־ערב על הבמה אתה מתענג ממנה, ואף פעם לא מפסיק ליהנות ממנה תוך כדי הביצוע. המוזיקה שלו הייתה מיוחדת, היא הצליחה לחדור לנשמה של כל מי שהקשיב לה. איך סשה עשה את זה, אני לא יודע להסביר. הוא היה מלחין באמת מדהים וגאון, המוזיקה שלו מחזיקה עד היום. הוא פשוט נצחי".
"שלמה המלך ושלמי הסנדלר". צילום: יח"צ
רונית אופיר
הוציאה את האלבום "פתאום געגוע" (1992, 2005), המוקדש לשיריו של ארגוב.
איך הכרתם?
"המהדורה הראשונה של הדיסק 'פתאום געגוע' משירי סשה ארגוב יצאה בשנת 1992. עבדתי עם סשה שנה שלמה באופן צמוד על הדיסק הזה. חלמתי הרבה שנים לשיר את שיריו, אם אהיה זמרת. אמנון ברנזון, שהכיר אותו מההפקות שלי, אמר לי, 'בואי, אקח אותך לסשה ארגוב', ומשם התחיל הקשר. מבחינתי זה היה הגשמת חלום. פגשתי את סשה לראשונה ב־1991, עוד כשהיה גר ברחוב סירקין בתל אביב. הרעיון היה שנבחר שירים שעד אז לא כל כך התפרסמו. בחרנו 12 שירים, הדיסק מאוד הצליח, ו'הקיץ עבר' היה אחד השירים המושמעים יותר מהאלבום. לא יצאו משם המון שלאגרים, אבל השירים מהאלבום הזה מושמעים עד היום הזה".
אבל חוץ מהאלבום הראשון הקלטת עוד שירים שלו.
"בשנת 2005 הוצאתי מהדורה שנייה לאלבום, והוספתי לה גם הקלטות של שירים מוכרים יותר, כמו 'לפנות ערב', 'שיר משמר', 'נחל שלי'. מה שמאוד מעניין הוא שבאלבום הזה יש גם השיר היחידי שכתב מאיר אריאל ללחן של סשה, 'געגועים לסשה', שיר שבו מאיר אריאל מתפעל מהלחנים של סשה. כמו כן, לאחרונה הקלטתי שיר של סשה שלא זכה להיכלל באלבום 'פתאום געגוע', אבל רציתי עכשיו לכלול אותו באלבום שלי שיצא לא מזמן לאור. השיר נקרא 'דברי', וזהו אחד השירים האחרונים של המשורר ע' הלל, שיר שקצת לפני מותו הוא העביר לסשה ארגוב להלחנה. סשה היה בן אדם נפלא, מצחיק, כל כך תמים, לפעמים כמו ילד, זאת הייתה חוויה לכל החיים. זה המלחין שאני הכי אוהבת בעולם. המוזיקה שלו מרגשת אותי תמיד, בכל מצב".
רונית אופיר. צילום: יהונתן שאול