עשר שנים אחרי אלבומו "בלב ובנפש", משחרר רפי פרסקי את אלבומו החמישי "חדר צדדי": אלבום כפול, חציו חשמלי חציו אקוסטי. חציו מכיל שירים חדשים - שישה במספר, כולל שיר אחד ביידיש שכתב לזכר אמו, וגרסה שונה לשיר "חמש שנים" שהופיע באלבומו האחרון - וחציו מכיל 12 גרסאות כיסוי אקוסטיות לשיריו המוכרים ("מיליון דולר", "כמה פעמים", "פעם בשבוע" ועוד).
אם נתחיל בחלק האקוסטי, אז בניגוד לציפיות - שיריו המוכרים של פרסקי זוכים בו להילה מיוחדת. ואם לפני כ־25 שנה הטקסטים הללו נשמעו בוגרים משהו מפיו של בחור בן 30, היום, כשפרסקי כבר באמצע שנות ה־50 לחייו - הם נשמעים לא רק טבעיים מאוד, אלא גם כאלה שהוא עצמו מצליח להתחבר אליהם מהמקום הכי שלם שיש.
התוצאה: מרגשת עד מאוד (למשל "דוניה"), ולחלופין אפילו עצובה עד דמעות (כשהבולטים הם "בלב ובנפש" ו"בזמן האחרון"). מעבר לכך, הפן האקוסטי מוציא את הטקסטים החוצה (בעיקר בשירים שהיו עד היום קשים לאוזן כמו "נדנדות" ו"ברעש הנורא") ומדגיש עד כמה כבר בסוף שנות ה־80, פרסקי היה חלוץ מקומי, כמי שכותב לעצמו שירים שהם כמו נייר זכוכית לנשמה.
החלק החשמלי, מטבע הדברים, בעל חיות רבה, ומביא שירים חדשים שכל אחד מהם מביא סיפור קטן בכמה דקות. מעל לכולם בולטים בקטגוריה הזאת שיר הנושא "חדר צדדי" ו"ארגזים" המפעים ("יושב כאן בין כל הארגזים/ ורק עלי לא כתוב מה יש לי בפנים"), שהוא, ללא ספק, אחד השירים הטובים ביותר של פרסקי מעולם.
רגע אחרי ששנת 2015 יצאה מחיינו, יצא כאן אולי אחד האלבומים הטובים ביותר של השנה החולפת. למי שרוצה לראות את האיש בהופעה, ואולי גם לשים את ידו על אחד העותקים הפיזיים המעטים של האלבום, יוכל לעשות זאת בהופעותיו הקרובות של פרסקי. מי שירצה להסתפק בעותק דיגיטלי, יוכל למצוא את האלבום החדש בעמוד ה"באנדקאמפ" של פרסקי. התאהבות מובטחת.
רפי פרסקי, "חדר צדדי"