ם אלוהים הוא אכן די־ג'יי, אז עמית דובדבני וארז אייזן, אנשי אינפקטד משרום, חתומים בלייבל שלו לפחות על משרה חלקית. הרכב הטראנס־רוק־אלקטרו־דאב סטאפ וכו' הבינלאומי המצליח, שקפץ להופעה יחידה במלאת 20 שנות, הצליח לצקת לתוך ארבע שעות 20 שנות פעילות, בלי להיאחז בנעוריהם האבודים או להיתפס לרגשנות, התנשאות או חלילה נוסטלגיה.
החשש פן נילכד במסיבת טראנס בלתי נגמרת בעיר השינה ראשון לציון תפס תאוצה בפקק הענק בדרך לגלגל הענק של הסופרלנד. אך כבר בתור, בעוד ההמונים נדחקים בגדרות ולא מצליחים להצטרף לאחיהם למרגלות הבימה, נפתחה המערכה הראשונה בקונצרט השמיימי וחיסלה את הדעה הקדומה והסטיגמות.
עכשיו זה הם, "הפטריות הנגועות", חלוצי הטראנס בישראל, מול ישראלים מיוזעים שנתקעו בפקקים, שגילו אותם בדיליי כבד, כשהם כבר מזמן באמריקה. אבל אינפקטד לא הפנו עורף לשורשיהם הקריית ימים, וסיפקו עירוב סגנונות מאלף, גיטרות חשמליות, תופים, פסנתר, רוק ודאב סטאפ, אלקטרו, זמרות ליווי ששערן מתנופף ברוח ואורחים שעלו וירדו בקצב, בלי להימרח זה על זה או להתחנף.
שומעי אייל גולן ורוקיסטים רובצים יחדיו
המערכה השנייה נמתחה אף היא לטראק אחד ארוך, מקיץ, מקפיץ, חובק סגנונות, עם הרבה יותר להיטים. דובדבני, האיש והקרחת, המשמש סוג של פורטיס עבור אייזן שיושב על הקלידים, אכל את האורחים שלו בלי מלח. פורטיס נראה לידו כמו שבלונה, גיא מר מהדג נחש כמתלמד, ורק סחרוף נשאר סחרוף בדואט גיטרות "היום יום הולדת" מחשמל עם ארז נץ.
אז סמים ורוקנרול זה לא היה, אבל גם לא לגמרי סחי. זה היה הכל ושום דבר. זה היה גם ראשון וגם בלגיה. שומעי אייל גולן ורוקיסטים ירבצו יחדיו, חנונים והיפסטרים יעלוזו, וגייז וסטרייטס ישכחו את נטיותיהם המיניות.
ארבע שעות הספיקו לאינפקטד משרום להוכיח שטראנס זה לא רק בומים. וכולם התנהגו כמו ילדים טובים ירושלים, מדליקים סמארטפון במקום נרות, שוכחים לכמה שעות מפרשת "החייל היורה" ונזכרים שאנחנו עדיין לא בחו"ל לשמע קריאות "ראשון!" אקסטטיות של דובדבני. ובני ישראל, חרף העובדה שנאלצו לשלם מחיר מופקע על הכרטיס, רואים את הקולות, שומעים ועושים.