שימי תבורי על שירו החדש: "שימותו כל הקנאים ויסבלו, אמן"

אורי גוטליב: "שימי נמצא?"
שי גולדשטיין: "רגע, את, את יכולה לנסות?"
לאה לב: "שימי נראה לי יותר מחומם, בגרון".
שי גולדשטיין: "שימי תמיד מחומם".
לאה לב: "כן".
יהודית באומן: "לא, אני אבקש שיהיה רגוע. שימי".
אורי גוטליב: "תבקשי ממנו שיהיה רגוע".
שי גולדשטיין: "תגידי לו בעניין השיר, רוצים לקדם את השיר".
יהודית באומן: "(לתבורי) מאמי...".
אורי גוטליב: "תעירי אותו".
לאה לב: "שימי, תירגע".
יהודית באומן: "(לתבורי) זה על השיר. תענה להם יפה בבקשה, טוב? (למגישים) המשך יום נעים".
אורי גוטליב: "תודה יהודית. שימי?"
שי גולדשטיין: "הנה, שימי, בוקר טוב".
שימי תבורי: "בוקר אור".
שי גולדשטיין: "מה שלומך הבוקר? אבל בלי, בלי עצבים. בוא נסגור שאנחנו לא מתעצבנים הבוקר".
שימי תבורי: "נו?"
שי גולדשטיין: "יש סיכוי? אפשר? אתה יכול...?"
אורי גוטליב: "הוא רק קם, שנייה".
לאה לב: "רגע, בוא נדבר על השיר. שיר שקוראים לו 'יהודית'".
אורי גוטליב: "כתבת שיר חדש, 'יהודית'".
שי גולדשטיין: "איזה יופי".
אורי גוטליב: "כל הכבוד, מזל טוב".
שימי תבורי: "תודה".

לאה לב: "אבל אתה מנסה לכבוש אותך? כי כבר שלך, הרי. זה, אתה יודע".
שימי תבורי: "טוב. דבר לעניין".
אורי גוטליב: "יאללה לעניין, לעניין".
שי גולדשטיין: "אנחנו רוצים, מה מילות השיר?"
אורי גוטליב: "בבקשה".
שי גולדשטיין: "עוד לא הספקנו לשמוע אותו וה...".
שימי תבורי: "אני אגיד לך את האמת, אני קמתי עכשיו".
שי גולדשטיין: "אבל אתה לא זוכר את מילות השיר?"
שימי תבורי: "עוד לא שתיתי קפה, אם תוכל לצלצל יותר מאוחר אני אודה לך".
שי גולדשטיין: "אה, אנחנו בבעיה כי אנחנו בשידור כרגע".
אורי גוטליב: "כן, זו הבעיה".
שי גולדשטיין: "תן לנו רק בית מהשיר".
שימי תבורי: "(ליהודית) הוא רוצה ת'מ...".

שי גולדשטיין: "בית".
אורי גוטליב: "פזמון".
שי גולדשטיין: "תשיר, תשיר לנו את הפזמון, שנשמע, שנתרגש".
שימי תבורי: "אחי...".
שי גולדשטיין: "אבל זה...".
שימי תבורי: "אני קמתי השנייה הזו".
שי גולדשטיין: "בסדר".
אורי גוטליב: "בסדר, זה שטויות".
שי גולדשטיין: "אבל זה סיפור, אתה יודע מה זה, זה סיפור אהבה כל כך יפה, הסיפור שלכם, ואתה כותב שיר".
שימי תבורי: "אני ביקשתי ממך שקמתי השנייה הזו".
שי גולדשטיין: "כן".
אורי גוטליב: "כן, ברור, ברור".
לאה לב: "אז על מה נדבר?"
אורי גוטליב: "זמרים, אתה יודע, יכולים...".
שימי תבורי: "(ליהודית) הוא רוצה שאני אשיר לו עכשיו בבוקר אני".
שי גולדשטיין: "מה אתה חושב ש...?"
לאה לב: "לא, אל תשיר. רק את, את המילים".
אורי גוטליב: "רק את המילים".
לאה לב: "רק הליריקה עצמה".
שי גולדשטיין: "חבוב, אולי תשיר לי אתה את זה?"

שי גולדשטיין: "אני אשיר לך!".
אורי גוטליב: "יאללה".
גולדשטיין וגוטליב: "(שרים) יהודית...".
שי גולדשטיין: "(שר) את יפה כל כך יהודית...."
שימי תבורי: "יופי, אתם שרים נהדר, על הכיפאק".
שי גולדשטיין: "(שר) אוהב אותך כל כך יהודית, אבל את הבנים שלי אני לא סובל".
שימי תבורי: "אלוהים, איזה מתוקים, איזה מתוקים אתם, יאללה, ממש מתוקים".
אורי גוטליב: "ראית איזה...?"
שימי תבורי: "באמת אני אוהב אתכם".
אורי גוטליב: "אמרת שאתה...".
שימי תבורי: "אוהב אתכם, אתם משהו. אלוהים, שרק ישמור עליכם".
שי גולדשטיין: "תודה".
אורי גוטליב: "אבל אמרת שלא תתעצבן".
שימי תבורי: "רק שאלוהים ישמור עליכם".
שי גולדשטיין: "תודה שימי".
אורי גוטליב: "אבל אמרת ש...שימי...".
לאה לב: "רק אלוהים יצליח במשימה הזאת".
שימי תבורי: "אין עליכם, אין".

שי גולדשטיין: "אז תן, אתה יודע מה? מה, אתה כועס ש...?"
שימי תבורי: "איזה מתוקים אתם, יא אללה".
אורי גוטליב: "שימי, נו, אבל אמרת שלא תתעצבן".
שי גולדשטיין: "שימי, נו".
אורי גוטליב: "שימי".
שי גולדשטיין: "שימי".
שימי תבורי: "זה באמת אני...".
שי גולדשטיין: "(שר) יהודית...".
אורי גוטליב: "שימי, להתעצבן אתה יכול ולשיר אתה לא יכול?"
שימי תבורי: "ממש, לא, איזה מדליק, באמת בדיחה יפה נתת עכשיו".
אורי גוטליב: "לא, בסדר".
שימי תבורי: "ת'אמת, בדיחה יפה הבאת".
אורי גוטליב: "זה לא הבאנו בדיחה, ניסינו ש...".
שימי תבורי: "אבל זה שלידך מה זה מצחיק".

שי גולדשטיין: "שימי, אני מר...אני מרגיש שאתה קצת ציני".
שימי תבורי: "באמת אני אגיד לך...".

אורי גוטליב: "אתה טיפונת ציני".
שי גולדשטיין: "אני מרגיש שאתה קצת ציני איתנו, שימי".
שימי תבורי: "...תן לי אותו".
אורי גוטליב: "אם אתה כל כך עצבני, אז אולי תשיר".
שימי תבורי: "הבוקר הזה אני שותה את הקפה, מבסוט מכם".
שי גולדשטיין: "בוא תשיר אתה, בוא נשמע אותך".
גוטליב: "בוא נשמע אותך, יותר טוב".
שימי תבורי: "באמת אתם משהו...איזה חמודים, נהדרים, פייר אני אומר לך".
שי גולדשטיין: "(שר) יהודית...".
שימי תבורי: "פייר עכשיו, אני אומר לכם אתם מקסימים, על הבוקר".
אורי גוטליב: "בסדר, כי רצינו לשמוע את השיר".
שימי תבורי: "תעירו אותי כל יום. תעשה לי טובה, מותק, אני רוצה באמת שתשמיעו הרבה את השיר של יהודית".
גוטליב: "נו, אבל מה עם לשיר?"
לאה לב: "בשנייה שייצא".
שימי תבורי: "אני מת על יהודית, מת, מת".

שי גולדשטיין: "(שר) יהודית...".
לאה לב: "אם אפשר רק...".
שימי תבורי: "עשינו את זה מכל הלב עשינו את זה".
אורי גוטליב: "מתי יוצא השיר אבל?"
שימי תבורי: "ימותו כל הקנאים. כל הקנאים במדינה".
שי גולדשטיין: "רגע, מתי יוצא השיר?"
שימי תבורי: "ימותו ויסבלו".
שי גולדשטיין: "שימי, מתי יוצא השיר?"
שימי תבורי: "אמן כן יהי רצון".
שי גולדשטיין: "רק התעוררת, אמרת שרק התעוררת, אתה כבר פה שוחה".
שימי תבורי: "מה אני אגיד לך, שיר שישגע את המדינה, גם אתכם הוא ישגע".
אורי גוטליב: "מתי, מתי הוא יוצא השיר?"
שימי תבורי: "השיר? ייצא עוד שבוע, בעזרת השם. שבוע, שבועיים".
אורי גוטליב: "יאללה, שיהיה בהצלחה".
שי גולדשטיין: "אז אתה יודע מה? בוא, בוא...".
שימי תבורי: "תודה רבה לכם, באמת, נהדרים אתם".
שי גולדשטיין: "בוא נסכם שנתקשר אליך עוד שבוע".
שימי תבורי: "כל בוקר תתקשר אלי, תעיר אותי, טוב?"
אורי גוטליב: "לא כל בוקר. לא כל בוקר".
שימי תבורי: "תודה, מאמי, ביי".
אורי גוטליב: "יאללה, מאמי, ביי".
שי גולדשטיין: "ביי, מאמי, ביי".
אורי גוטליב: "ביי, מאמי".
שי גולדשטיין: "ביי, נשמה".
לאה לב: "כל כך מודחק, זה היה עכשיו. זה היה מאוד קשה".