בשנים 1980-1984 חייתי בלונדון. בין השאר כיסיתי את סצינת המוזיקה המדהימה של תחילת האייטיז בתוכנית ברשת ג' וכתבתי לעיתונים שונים בארץ, ובהם גם למוסף "מעריב". זו הייתה תקופה שבה בכל שבוע צץ משהו חדש ומעניין במוזיקה. עבדתי גם כדי-ג'יי במועדונים שונים. באותם ימים גם ג'ורג' מייקל עבד כתקליטן במועדונים, והיו מקומות ששנינו תקלטנו בהם, רק בתאריכים שונים.
ב-1982 גרתי בשכונה בצפון לונדון שנמצאת סמוך לאזור שחיים בו הרבה מהגרים יוונים. נהגתי לבלות באחד ממועדוני הגייז שהיו בשכונה. באחד הלילות, כששהיתי שם, הדי-ג'יי במועדון עצר את המוזיקה והכריז: "אני רוצה להשמיע לכם שיר חדש שהקליטו ג'ורג' ואנדרו, מהבליינים הקבועים במועדון. הם הביאו לי אותו על ווייט לייבל (תקליט פרומו - מ"מ) וביקשו שאנסה אותו עליכם". הקטע שהקפיץ את כולם לרחבה בזמן שמייקל ואנדרו רידג'לי עמדו נבוכים בפינה היה Wham Rap! (Enjoy What You Do).
השמועה אומרת שבאותו ערב שהה במועדון גם איש A&R של הלייבל EPIC השייך לחברת CBS. הוא נדלק על השיר והחליט להחתים את הצמד הצעיר. השאר, כמו שאומרים, היסטוריה. עוד באותו יום ביקשתי מהדי-ג'יי את ההקלטה והשמעתי אותה בפינה שהגשתי ברשת ג'.
האמת היא שכשהשיר יצא לרדיו בקיץ 1982, הוא לא נכנס לפלייליסט של רדיו 1 של ה-BBC, תחנת הלהיטים הכי חשובה באנגליה. הסיבה: מילים "לא ראויות" שהיו באחד המיקסים. אבל כשהשיר יצא שוב מאוחר יותר בגרסה משופצת, הוא הפך ללהיט היסטרי. גם בלי הפלייליסט של ה-BBC כבר מהרגע שיצא השיר, הוא הפך ללהיט רחבות ריקודים היסטרי בבריטניה. כמו עם לא מעט להיטי דאנס משנות ה-80, בהתחלה הם הצליחו אצל הגייז ואחר כך בכל המועדונים.
גם השיר השני שהוציאו הצמד וואם! (Young Guns (Go for it, התקבל בהתחלה בקרירות ברדיו ובחום רב ברחבות הריקודים, בעיקר במועדוני הגייז בבריטניה. למרבה המזל, הסינגל הזה נכנס לגמרי במקרה לתוכנית הטלוויזיה החשובה ביותר בבריטניה באותם הימים Top of the Pops. זה קרה לאחר שהאמן שהיה אמור להופיע במקור ביטל. ברגע האחרון הזעיקו את ג'ורג' ואנדרו, והחשיפה של השניים הלכה וגדלה.
אני זוכר את ההופעה הטלוויזיונית הזאת. כמו רבים גם אני הייתי מרותק למסך בימי חמישי בערב המוקדם, שעת שידור התוכנית. באותו ערב הגעתי שוב לאותו מועדון שבו שמענו את Wham !Rap לראשונה. כולם הסתובבו כטווסים, בעיקר הדי-ג'יי ש"גילה" את וואם!. "ראיתם את ג'ורג' ואנדרו שלנו?" הוא שאל את קהל המבלים במקום. "הם הולכים להיות הדבר הגדול הבא!" וכך היה.
הודה בטעויות
ג'ורג' מייקל נולד בשם גיאורגיאוס קיריאטוס פנאיוטו בשכונת איסט פינצ'לי בלונדון, אזור שגרו בו מהגרים רבים וגם לא מעט יהודים. באחד הראיונות שנערכו איתו מייקל דיבר גם על הקשר היהודי שלו: סבתא מצד אמא שלו הייתה יהודייה. אביו היה בעל מסעדה ממוצא יווני-קפריסאי. אני זוכר שכשחיפשתי נגן בוזוקי לערב יווני שארגנתי במועדון לילה ישראלי שהרצתי אז באוקספורד סטריט, שלחו אותי למסעדה של "אבא של ג'ורג' מייקל". בין השאר, ואחרי כיתות רגליים במסעדות קפריסאיות רבות, מצאתי את מי שהיה נגן הבוזוקי של קט סטיבנס.
הצמד וואם! זכה להצלחה אדירה בכל העולם. השניים הוציאו ארבעה אלבומים ומכרו יותר מ-25 מיליון עותקים, עד שהתפרקו ב-1986. אגב, בארצות הברית התעוררה בעיה עם השם, כי התברר שכבר פעלה להקה אמריקאית בשם זהה. אז ההרכב נקרא שם פשוט Wham! UK. גם בארץ הפוסטרים של וואם! התחילו לכסות את הקירות של בני הנוער. כשביקשו ממני בפינה שהגשתי ברשת ג' לספר על הצמד החדש שכובש את העולם, הזכרתי למאזינים שהשמעתי להם לראשונה את !Wham Rap ימים ספורים לאחר שהוקלט.
לאחר התפרקות הצמד פנה מייקל לקריירת סולו ארוכה ומרשימה, שתחילתה הייתה בדואט I Knew You Were Waiting, שהקליט עם הזמרת האהובה עליו, ארית'ה פרנקלין. מייקל מיצב את עצמו, ובצדק, כאחד מזמרי הסול הגדולים בעולם. הוא לא היה שחור, גם לא אמריקאי, אבל עם המון נשמה ו-R&B. אגב, הדואט של השניים זכה בגראמי על ביצוע ה-R&B הטוב של 1987.
ואיזו גאווה הוא הסב לבני עמו. אני זוכר קולגה שלי לצוות העיתונאים הזרים שהיו מסקרים את תעשיית המוזיקה, בחור ממוצא יווני שהיה מגיע לכל מסיבות העיתונאים והראיונות שהתקיימו בלונדון. ימים ספורים לאחר שמייקל קיבל את הפרס, אותו קולגה פנה אלי וכולו גאווה "ראית?" אמר, "גראמי לזמר יווני מלונדון!" קפריסאי, ליתר דיוק.
בקריירה הענפה שלו נקשרו בשמו לא מעט תקריות מביכות, סיפורים על התמכרות לסמים ושערוריות רכילותיות. אני הייתי רוצה להצדיע למייקל על דבר אחד נוסף, שלא קשור לקולו הנפלא וליצירתו: הראיון המרגש שהעניק ב-1998 ל-CNN, שבו סיפר בגילוי לב נפלא על הקושי לצאת מהארון, בעיקר מול המשפחה וההורים השמרניים שלו. באותו ראיון הוא הודה בטעויות שעשה ושיתף את העולם במה שעבר בעקבות היציאה הפומבית, הכפויה והמביכה, שהתרגשה עליו אחרי שנתפס ב-1998 במבצע משטרתי שנקרא Pretty Police. במבצע, שנערך בלוס אנג'לס, נשלחו שוטרים לשירותים ציבוריים לתפוס הומואים בביצוע "מעשים מגונים בפומבי".
מייקל היה אדם שרבים אימצו כסמל. כבר אז, בלונדון של תחילת שנות ה-80, בני מהגרים קפריסאים, בני הקהילה הלהט"בית, וגם תושבי איסט פינצ'לי וצפון לונדון שהכרתי, דיברו תמיד בגאווה על "ג'ורג'י" כאחד משלהם והתגאו בהצלחתו האדירה. חלקם השתתפו במבוכתו אחרי תקרית השוטר והשערוריות שבאו בעקבותיה. אבל רבים חזרו להתגאות בו כשפתח את לבו באותו ראיון. הוא עזר לרבים ועדיין יכול לעזור לרבים.