בטקס פרסי אקו"ם, שיוענקו הערב בבית היוצר בתל אביב, ליוצרים בתחומי הספרות (דורית אורגד, ערן בר־גיל, חדוה הרכבי, אפרת מישורי, חיה משב ועמלה עינת) והמוזיקה הקונצרטית (חנה אג'יאשוילי, מיכאל זלטנרייך, בנימין יוסופוב, סרג'יו נטרא ומעיין צדקה) תבלוט דמותו של יצחק אביעזר, המשלב בין התחומים. אביעזר הוא מלחין, מנצח, משורר, איש קול ישראל בערבית, חוקר וגם צייר חובב.



אביעזר (86), המנגן בכינור מאז ילדותו בבגדד, עלה לישראל בינואר 1951 היישר לקיבוץ מעוז חיים. שם ספג את "מורשת הפלמ"ח והישראליות האמיתית", כדבריו, בדרך לפועלו רב־השנים כאן בתחום המוזיקה הערבית. משם המשיך ללימודי ספרות עברית וספרות ערבית באוניברסיטה העברית. מלימודיו אלה הגיע לפני קרוב ל־60 שנה לשידורי קול ישראל בערבית או רשת ד' בשמו השני, שהיו אז בחיתוליהם, והחל לשדר חידון מוזיקלי, שהפך לתוכנית הלהיט דאז. לדבריו, שידר שם כמעט 2,500 תוכניות מוזיקליות, שבהן תמרן בין תפקידי העורך, המפיק והמגיש ו"הרבה פעמים גם ניצחתי על התזמורת. היו כאלה שאמרו לי שאני כמו תחנת רדיו שלמה".



אביעזר מעודו לא הסתגר בדל"ת אמות האולפנים. "כבר ב־59' יזמתי את הבאת כל נגני התחנה שלנו לנצרת, כדי ליצור שם את המגע עם ערביי ישראל במופע משותף", הוא מספר. "מצד שני, 11 שנה אחרי זה ארגנתי פסטיבל של המוזיקה הערבית בהיכל התרבות, בלב העיר היהודית תל אביב, שבו כללתי גוונים שונים של המוזיקה הערבית האותנטית, כולל ג'אז ערבי, יחד עם מוזיקאי הג'אז אלברט פיאמנטה".



הפתיחות המוזיקלית של אביעזר הייתה לשם דבר. "אפילו הצלחתי להביא לתזמורת רשות השידור בערבית את הפסנתרנית הקלאסית סוזנה וייבל, שהתאהבה במוזיקה שלנו", הוא מספר. "על כך היה לי מאבק עם המנהלים ברשות השידור, שהתפלאו מה תעשה פסנתרנית של מוזיקה קלאסית בתזמורת ערבית. דרכה הבאתי צבעים נוספים כמו דואט בין פסנתר לקאנון. בהמשך עברה לנגן גם באורגן ערבי, כדי לנגן סולמות ערביים".



"בשידורים שלנו יצרתי תוכנית שקראתי לה 'אנר'אם מן אישראיל', כלומר מנגינות מישראל, שבה שידרתי גם שירים עבריים, שאותם שמעו מכוויית עד טוניסיה", מעיד מי שכונה בשידורים אסחאק אבו אליעיז, "כשבתוכנית הזאת, שראיתי בה שליחות, גם הסברתי מה מושר בשירים אלה. עד כמה העניין הזה עבד למדתי אחרי איחוד ירושלים, כשערבים ממזרח העיר סיפרו לי שדרך התוכנית הכירו את האדם הישראלי בלי שום צנזורה".



בכובע אחר שלו, אביעזר גם מלחין שירי משוררים ופרקים מהתנ"ך, דוגמת יצירתו למקהלה ולתזמורת, "וכיתתו חרבותם", שיצר בעזרת הנביא ישעיהו בעקבות הסכם השלום עם מצרים. היצירה שודרה בשידור חי ממש בשעה שבה נחתם ההסכם, תוך כדי שילוב סממנים מ"התקווה" וההמנון המצרי. משאלתו היא שהיצירה תבוצע באו"ם, "שם מתנוסס הפסוק הזה". והחלום שלו? "שאזכה לנצח באו"ם על היצירה הזאת".



בשנתיים האחרונות מתגורר אביעזר בגבעתיים, אבל את רוב שנותיו בארץ עשה בעירם של יוצאי בבל, רמת גן, שבה הקים תזמורת של 17 נגנים ואת מקהלת "נהריים", שעליהן ניצח. נוסף על כך, הקים בנצרת עם המוזיקאי סוהיל רדואן תזמורת של מוזיקה ערבית, ש"בה ביצעתי יצירות שלי".