לרבים מהישראלים השם נגה ארז עדיין לא אומר הרבה. זה די הגיוני בהתחשב בעובדה שאת מרבית זמנה מבלה היוצרת בת ה־27 בהופעות על במות, בתחרויות ובפסטיבלים יוקרתיים ונחשבים בחו"ל. המגזין הבינלאומי "NME" אף קבע כי היא אחת היוצרות המבטיחות ביותר בסצנת האלקטרו־פופ הבינלאומית לשנת 2017.
"אני אמנית שצמחה וממשיכה לגדול מתוך האינטרנט", מספרת ארז, "מתוך יצירת תוכן והפצה שלו ברשתות החברתיות. אני חד־משמעית לא מיינסטרים. אף שיר שלי אינו להיט באופן מיידי".
לאחרונה הוציאה את אלבום הבכורה שלה, "Off The Radar", שעליו עמלה שלוש שנים. האלבום זכה מיד עם צאתו לתשבחות ממבקרים בארץ ובחו"ל, וסומן כאחד מאלבומי האלקטרו־פופ פורצי הדרך והמשמעותיים ביותר בשנים האחרונות.
תחושת ייעוד
את הקרדיט על האלבום היא חולקת עם בן זוגה, המוזיקאי אורי רוסו, שאותו הכירה במקרה: "התחלתי ללמוד אבלטון (תוכנה מוזיקלית) אצל אורי. בהדרגה הפכו השיעורים שלנו למפגשי יצירה ועבודה על שירים משותפים. כך למעשה נוצר תהליך העבודה על האלבום. העובדה שאנחנו בני זוג לא מפריעה לעבודה המשותפת".
למוזיקה הגיעה בגיל 18, עם המעבר לתל אביב: "לפני שהגעתי לעיר הגדולה לא ממש הכרתי אנשים המקדישים את כל זמנם ומרצם למוזיקה. זה היה זר לי, חדש ומרגש, והבנתי שגם אני רוצה. אפשר לקרוא לזה ייעוד, אבל שום דבר ממה שאני עושה היום לא בא לי בקלות. אפשר להגיד שהפכתי את זה לייעוד יותר מאשר באמת נולדתי לדבר הזה".
עוד בטרם גילתה את המוזיקה האלקטרונית, החלה דרכה כג'אזיסטית: "הג'אז הייתה התקופה הראשונה שבה התחלתי להופיע בכלל. התכוונתי להקליט אלבום של החומרים שלי שנכתבו להרכב ג׳אז ולאט־לאט החלו להיאסף בעיבודים יותר ויותר כלים אלקטרוניים מתוך המחשב, עד שבהדרגה פשוט הפכתי את המחשב לכלי היצירה המרכזי שלי וגנזתי את האלבום".
את תשומת הלב משכה, כאמור, באמצעות הרשתות החברתיות: היא העלתה לרשת סרטון ביתי של קאבר שבו שרה, רקדה וניגנה על מקלדות. לווידיאו נחשפו מנהלי הלייבל הברלינאי הנודע City Slang, שחזו בפוטנציאל העצום הטמון בבחורה הישראלית, ולקחו אותה תחת חסותם. "הכוח וההשפעה שלהם הם בעיקר בחו"ל. הם רואים בישראל טריטוריה חשובה, אבל משנית", ארז מסבירה את העובדה שהיא עדיין די אנונימית במחוזותינו, "קטן פה בארץ, אבל אני נישתית בחו״ל, כמו שאני נישתית בישראל. פשוט בעולם יש הרבה אנשים, ופה יש מעט. כשאני כותבת שיר, אני לא מכוונת לקהל. אני מכוונת לכתיבת שיר וזהו. אבל במחשבה העסקית והקרייריסטית שלי, אני מכוונת החוצה. אני רוצה להיות מסוגלת להמשיך לעשות את מה שאני עושה, ורק העולם הגדול יכול לאפשר לי את זה".
זאת הסיבה שהחלטת להקליט את האלבום דווקא באנגלית?
"אני אוהבת את העברית כל כך. ההסתכלות שלי על העברית, באיזו יראת קודש, פשוט הקפיאה אותי כשניסיתי לכתוב. כשעברתי לאנגלית, משהו נפתח. פשוט הצלחתי לכתוב יותר, והזרימה ביצירה חשובה לי מאוד, כי בלעדיה אני נאבקת באופן שהוא לא בונה מבחינתי. נתתי לעצמי איזו הקלה בעניין הזה. האנגלית מאפשרת לי לדבר על מחשבות ורגשות, בלי להרגיש שאני חושפת את כל מה שיש לי החוצה לעולם. היצירה בשפה שהיא לא שפת האם שלי שומרת עלי, על הפרטיות שלי ועל העולם הפנימי שלי. יותר נוח לי ככה עכשיו. נוסף לכך, אנגלית קלה יותר להלחנה".
בונה על הרדיו?
"לא. אני מאמינה שאם שיר שלי יהיה בפלייליסט בגלגלצ, זה יעשה מאוד טוב, זה ישמח אותי ויחמיא לי מאוד, אבל אני לא עושה את סוג המוזיקה שחייבת את זה. מצד שני, השירים שלנו מתנגנים בתחנות רדיו ענקיות ברחבי העולם בכמה פלייליסטים חלומיים, וזה לא מה שמכריע את הקריירה שלי".
לסיכום, את חיה את החלום?
"החלום משתנה. יש כל כך הרבה מה לעשות ועוד כל כך הרבה במה להשתפר. הרשימה של הרצונות והשאיפות הולכת וגדלה. לא מאמינה שתהיה נקודה ספציפית שבה ארגיש שעשיתי את שלי".
נגה ארז – מופע השקת Off The Radar, הערב (רביעי) ב־21:45, בית רומנו, תל אביב, כניסה חופשית