שבעת אלפים וחמש מאות אנשים התאספו בלייב פארק ראשון לציון, כחלק מהאירוע הבינלאומי של פסטיבל "טומורולנד יונייט" שאיחד 8 מדינות תחת ידיהם של ארמין ואן ביורן, דימיטרי וגאס ודי.ג'יי קשמיר. "טומורולנד" זכה אתמול ליחסי ציבור לא כל כך טובים, כשהבמה בברצלונה עלתה באש אל מול 22 אלף איש, במה שנראה כמו סצנה מסרט אקשן עתיק תקציב, באירוע בו לא היו נפגעים, בראשון לציון נאלץ הקהל לצפות במופע מרגש הרבה פחות.
זו השנה השנייה בה "טומורולנד יונייט" מגיע לישראל, במסגרת אירוע עם שאיפות גדולות: לאחד 8 מדינות בפסטיבל אחד, כאשר די.ג'יים מהשורה הראשונה, כמו ארמין ואן ביורן ודימיטרי וגאס, מופיעים על במת ה"טומורולנד" המקורי בבלגיה, והקהל מראשון לציון, לצד לבנון, דובאי, מלטה, ספרד, טאיוואן, דרום קוריאה וגרמניה צופה בהם על מסכי ענק. בין השאר הגיע לישראל המפיק והדיג'יי סטיב אנג'לו, שהמשיך את המסיבה מהבמה המקומית.
גרמי המדרגות שהובילו מהחנייה אל עבר מתחם הלייב פארק, היו מלאים נערים בני 16 המוסבים סביב בקבוק וודקה וכמה אקסלים, ביניהם פטרלו השוטרים בניסיון רפה לעצור את המסיבה שמחוץ למסיבה.
בתוך המתחם, קיפצו החוגגים, שהחליטו כי הם שתו דיה מחוץ לאירוע, לצלילי ארמין ואן ביורן שניגן היישר מבלגיה. ובדיוק כמו באירוע אחד מתפרס על 8 מדינות, נראו גם החוגגים – מפוזרים משהו, לא בטוחים מתי הם אמורים לקפוץ באקסטזה ומתי לקחת הפוגה, ככה זה כנראה כשהדי.ג'יי נמצא 3200 קילומטרים ממך.
LIVE, חי, בלייב
"טומורולנד" מעלה שאלה גדולה יותר, לגבי מהי בכלל הופעה 'חיה'? לכאורה, לא מדובר בהופעה של זמר, שקהל המעריצים רוצה לשמוע בלייב, או אפילו זמרת שעושה ליפסינק לשירים של עצמה – אבל מבצעת תנועות ריקוד כמו בקליפים המוכרים (ע"ע בריטני ספירס בפארק הירקון), החוויה של צפייה בדי.ג'יי היא דיגיטלית לגמרי. ונשאלת השאלה, במה שונה בצפייה בדימיטרי וגאס על במת ענק בפארק, מהאזנה למוזיקה שלו בכל דרך אחרת, שהרי, רכיב ה"לייב" בהופעה שלו הוא מטווח, מה ש"חי" הוא למעשה חיבור צלילים ממוחשב, וקורה הרחק מעבר לים.
זו לא שאלה של טוב או רע, או של מידת האותנטיות של החוויה המוזיקלית, אלא גלגול מחודש ומעניין של מושג ההופעה החיה - ה'לייב'.
פסטיבל "טומורולד" לוקח את התיווך הזה, שבין המוזיקה ה'חיה', לצופה, ומעלה אותו דרגה נוספת. אתם עומדים בראשון לציון, בלייב, ושומעים את ארמין ואן ביורן מנגן מבלגיה, בלייב, כשעל מסכי ענק שבפינתם השמאלית כתוב "לייב", תוכלו לראות, בלייב, את הקהל שקופץ, בלייב, לצלילי הדי.ג'יי. וכל זה, ביחד ולחוד, כמובן קורה בלייב.
בעוד שפסטיבל טומורולנד המקורי, המתקיים בבלגיה משנת 2005 הוא אחד מאירועי המוזיקה הגדולים והמרהיבים בעולם, עם במות שנראות כמו ארמונות שנלקחו מאגדת עם בלגית, ועשרות אלפי צעירים שנושמים מוזיקה אלקטרונית, האירוע בראשון לציון, בדיוק כשמו, נראה כמו שאתם מדמיינים אירוע בראשון לציון.
'טומורולנד': בברצלונה נשרפה הבמה, בראשון לציון לא היה אש
בזמן שארמין ואן ביורן הקפיץ את הקהל בבלגיה, בספרד הבמה עלתה באש ובראשל"צ 7,500 נערים שיכורים ניסו להבין מתי הם אמורים לקפוץ. הרבה פחות מרגש
