ההודעה של עילי בוטנר תפסה את גל לוגסי במקום הכי כואב בחייה: חודשים ספורים אחרי שאחותה דניאל שמה קץ לחייה, והיא רק בת 29, אמא טרייה לבנה הבכור. "כשעילי הציע לי לבוא לשיר איתם, זה הרגיש לי כמו הנקודה הכי חמה שאפשר לעשות בה שינויים, לצמוח ולקחת את הכאב הלאה", היא אומרת.
מאז עברה שנה, ולוגסי היא כבר חלק בלתי נפרד ממשפחת עילי בוטנר וילדי החוץ. באלבום "בית", שיצא לפני שבוע, היא שרה את "סוף שיש לו גם התחלה", שאותו כתבה עם בוטנר בשיתוף ריטה. "ההתמודדות שלי לא פוסקת לרגע", היא אומרת, "אבל זה מה שמציל אותי, כי בכל מקום אני מוצאת הזדמנות לטפל באובדן. יצא לי להגיד לדניאל תודה, כי זה שחרר אותי מהמון דברים. לחוות מוות בעודך בחיים, זה חתיכת שיעור שמבאס לחוות אותו וטרגי בנסיבות האלו, אבל זה שיעור מטורף ששום דבר אחר לא יכול לתת לך".
"בחודשים הראשונים הרגשתי שיש לי כוחות־על, שאני יכולה לעשות הכל. זה לימד אותי ופירק לי את כל התפיסות ושיחרר אותי מאוד. הבנתי שאין משהו שאני לא יכולה לעשות ואין משהו שנראה לא הגיוני. אני כבר לא מסתכלת על שום דבר באותה צורה, וזה הרחיב לי את המוח. אני מאפשרת לעצמי להיות גם יפה וגם חכמה, המון דברים שלפני כן הרגשתי צמצום לגביהם. כורח הנסיבות הביא אותי לתחושות מסוימות לגבי עצמי, פירק לא רק את התפיסות ועזר לי לבנות מחדש את החיים".
באותם ימים הייתה לוגסי זמרת הליווי של יהודה פוליקר ושל מוקי. "מוקי היה כמו המשפחה שלי", היא מספרת. "לבוא אליו ולהגיד לו שאני הולכת לאמן אחר, זה ממש כמו ללכת לחבר שלי ולהגיד לו שאני עוזבת אותו בשביל מישהו אחר, אבל הייתי חייבת את זה בשביל עצמי. כשהחלטתי, הלכתי עם האמת שלי. מוקי פרגן ונתן לי את הפוש הלאה".
את העשור השני לפעילותו פתח בוטנר עם הרכב גדול יותר. אל אדר גולד ואוהד שרגאי הצטרפו לוגסי ותום גפן. "כולנו הרגשנו צורך בזריקת מרץ של התחדשות לפני סיבוב הופעות נוסף", אומר בוטנר, "ויותר מכל שיקול אחר - השירים חייבו זאת. אז ילדי החוץ נהיה הרכב גמיש וצבעוני, ואין לדעת מי עוד יצטרף בעתיד. את זה השירים יקבעו".
הכניסה לחבורה המגובשת לא הייתה קלה ללוגסי. "לא חשבתי שיהיה קל", היא מודה. "בכל זאת, היה פה דבק של שש שנים ולכי תיכנסי לשם. לקח זמן עד שהכרנו אחד את השנייה, ובעיקר זה דרש שעות טיסה. עוד חזרה, ועוד הופעה, ועוד נסיעה, עד שמכירים את האדם שנמצא מולך. אני לומדת להיות חלק מחבורה, אחרי שתמיד העדפתי להיות לבד, לנגן או לקרוא. עכשיו אני לא לבד והם הפכו להיות חלק ממני".
היא בת 27, ילידת פתח תקווה. אחותה הקטנה נועם היא שחקנית שעושה את צעדיה הראשונים בתעשייה, עם תפקיד ראשי בסדרת הדרמה "בתולות" (TOH) ובסדרה "ההרמון" ("רשת"). לוגסי שרה מגיל 6, סוג של ילדת פסטיגלים. "זה היה מושלם", היא צוחקת, "ילדות מנצנצת. כילדה להיות בעשייה ולא בתעשייה, זה מזל גדול".
בתיכון זנחה את המוזיקה וחזרה אליה לפני הצבא, עם הריאליטי "גריז". אחר כך התגייסה ללהקה צבאית ויצאה לתוך עולם ההופעות, מאות שעות של הופעות בקו השני. "להיות זמרת ליווי זה לא היה עבורי לרגע עמדה נחותה", היא מבהירה. "עכשיו אני מצליחה לדמיין את עצמי לראשונה עומדת מול קהל בפרונט. אני מאמינה שזה יקרה. הבעירה שלי לא מגיעה מרצון להצלחה, אלא להישאר אמיתית ואותנטית".
עילי בוטנר וילדי החוץ, 15 בספטמבר, קאנטרי אזורים, רחובות; 16 בספטמבר, בריכת מעגן מיכאל; 19 באוקטובר, זאפה אמפי שוני