"אני עדיין בועט, חי, מקליט, מופיע וקיים", פותח רמי דנוך, סולנה של להקת "צלילי העוד" ואחד מעמודי התווך של הז'אנר המזרחי ב־43 השנים האחרונות. "חשוב לי מאוד לדאוג ולשמר, ככל יכולתי, את השירים ההם שעיצבו פסקול של מדינה שלמה. אם לא נשמור, זה ייעלם". בזמן ששוחחתי עם דנוך, שוטטתי בגוגל וחיפשתי ערך ויקיפדיה עליו או על להקתו המיתולוגית. למרבה הצער, לא מצאתי. כששאלתי את דנוך איך זה יכול להיות, השיב בצחקוק קל וציני: "אין לי מושג למה אין עלי ערך בוויקיפדיה. מה אני יכול לעשות שהמורשת הזו הולכת לאבדון? אני אדם חרוץ ועושה כל שביכולתי. לפחות יוטיוב מלא בשירים שלנו".
עוד לפני שגוגל נולד, להקת "צלילי העוד" הייתה אחת מנושאות הדגל הבולטות של המהפכה המזרחית הגדולה בסבנטיז, לצד אהובה עוזרי, אביהו מדינה, "צלילי הכרם", שימי תבורי, אבנר גדסי, זוהר ארגוב, ג'קי מקייטן ועוד.
"בזמנו הייתה רק תוכנית אחת בת שעה שהייתה משמיעה מוזיקה מזרחית. זה כלום לעושר המוזיקלי של עדות המזרח", נזכר דנוך. "אתה יודע שאנחנו היינו הלהקה המזרחית הראשונה שהופיעה בטלוויזיה?".
בכך הוא מתייחס להופעתו בערוץ הממלכתי ב־1977, אז ביצע את "חנהל'ה התבלבלה" במופע יום העצמאות, ופלש בן לילה למיינסטרים.
שירים שספגתי בשכונה
"צלילי העוד" נוסדה על ידי דנוך ב־1974, רגע אחרי מלחמת יום הכיפורים במטרה ליצור מוזיקה מזרחית אותנטית. "הייתי חייל משוחרר ושרתי עד אז בעיקר שירים בתימנית ושירים שספגתי בשכונת ילדותי, שכונת התקווה", הוא משחזר. "ואז נולד לי הרעיון להקים להקה שתנגן את השירים האלה בסאונד חדשני ועכשווי. פניתי ליהודה קיסר, שבאותה תקופה היה חייל בסדיר שניגן על גיטרה אקוסטית בעיקר שירים של כוורת. הצעתי לו להצטרף והוא הסכים. במקביל, צירפתי את נגן הקאנון שלי, דוד גזלה, שהיה ווירטואוז, ואחר כך את שאר הנגנים".
הלהקה החלה להופיע בחפלות מקומיות ולעבוד על חומרים לקסטה. "היינו עושים חזרות באולפן בקריית אונו, והקלטנו את השירים על קסטה בטייפ סלילים ארבעה אינץ'", נזכר דנוך. "אחר כך, הדפסתי 500 עותקים מהקסטה באופן עצמאי, כדי לחלק לחבר'ה בשביל הכיף. אחת הקסטות התגלגלה לחברת התקליטים של 'האחים אזולאי' שהתלהבו, והחליטו להקליט אותנו ולהוציא לנו תקליט רשמי".
ב־1975 יצא תקליטה הראשון של "צלילי העוד", שכלל להיטי ענק ובהם "חנהל'ה התבלבלה", "חסידה צחורה", "בזכרי ימים ימימה", "איילת חן" ועוד. "האלבום הפך להיסטריה", מספר דנוך בהתלהבות, "היינו מופתעים מההצלחה. התקשורת אהבה אותנו, הטלוויזיה פרגנה לנו והשירים הפכו לשלאגרים אימתניים".
במקביל לנסיקת "צלילי העוד", נוצרה תחרות מיתולוגית בינם לבין הרכב אחר שפעל במקביל – "צלילי הכרם" של דקלון ובן מוש, שהוציאו באותה שנה את אלבום הבכורה שלהם בחברת "האחים ראובני", שכלל את אותם שירים בדיוק ששרו דנוך וחבריו, מה שיצר ויכוח היסטורי: מי העתיק ממי את הקונספט, כשכל אחד מהצדדים טוען לזכות ראשונים.
"אנחנו הוצאנו את האלבום שלושה חודשים לפני 'צלילי הכרם'. כל מה שהם מספרים על כך שהם היו ראשונים, זה שקר וכזב. אף מילה אינה אמת", סיפר לי דנוך בראיון שקיימתי איתו ל"מעריב" לפני כמה חודשים. "הגעתי לשירים האלה בילדותי. מה גם שבגרסה שאני הקלטתי, שרתי כמו המקור ולא שונה, כמו שהם עשו".
אש בשדה קוצים
לאורך שנות ה־70 ועד אמצע שנות ה־80, להקת "צלילי העוד" הקליטה שמונה אלבומים והנפיקה לא מעט להיטים שחרכו את שוק הקלטות בתחנה המרכזית והושמעו כמעט בכל בית ישראלי ממוצא מזרחי. על אף הצלחתה, הלהקה עברה לא מעט גלגולים ונגנים מתחלפים, והיחיד שנותר נאמן לה הוא דנוך, שטוען שהלהקה אף פעם לא באמת התפרקה: "הלהקה פעילה מאז ועד היום. היום יש לי נגנים חדשים ומעולים והשירים הם אותם השירים שהקהל אהב, אוהב ויאהב גם בעוד שנים רבות".
ב־19 באוקטובר יופיע דנוך עם "צלילי העוד" בפעם המי יודע כמה במה שהם קוראים לו מופע איחוד, עם מיטב הלהיטים: "נשיר את כל הקלאסיקות, וחוץ ממני ומהנגנים החדשים יופיעו גם אבי שם טוב, הבסיסט המקורי של הלהקה מתחילת הדרך, וייתכן שגם יהודה קיסר, אם לא תצוץ לו הופעה באותו הערב".
מה לדעתך הפך את הלהקה באותם זמנים להצלחה מתפשטת כמו אש בשדה קוצים?
"הסאונד המיוחד שמיזג בין מזרח למערב, והשירה שלי, שהייתה אותנטית ונקייה".
מה דעתך על המוזיקה המזרחית כיום?
"יש דברים שאני אוהב ויש דברים שאני פחות אוהב. היום המוזיקה המזרחית מבוססת בעיקר על גימיקים כמו רגאטון וראפ, וזה פחות קוסם לי".
אתה מתגעגע לתקופה ההיא?
"הייתה תקופה יפה, אבל גם היום התקופה יפה. אני ממשיך ושר כתמיד".
מתי דיברת לאחרונה עם דקלון?
"האמת היא שאנחנו לא כל כך מדברים. לפני כמה חודשים, לאחר גישור בינינו, פנו אלי ממשרדו לגבי הרמת מופע משותף של שנינו. הבעתי נכונות והגעתי לפגישה, אבל אז אמרו לי שהמופע ייקרא: 'דקלון וסגיב כהן מארחים את רמי דנוך', הרגשתי מושפל ופגוע כי עם כל הכבוד, אני לא אורח, סגיב כהן צריך להיות האורח. זה אמור להיות איחוד כוחות שווה בשווה בין דקלון לביני, אבל הוא תמיד עם הראש בקיר. אני מאחל לו הרבה בריאות, אבל יש לי קצת כבוד עצמי. חבל שהוא לא מעריך אותי".
יש סיכוי לאלבום חדש של "צלילי העוד"?
"אנחנו עובדים על זה".
"צלילי העוד" – מופע איחוד – 19 באוקטובר, יום חמישי, 20:30, מועדון האזור, תל אביב