בנה של סי היימן בשיר חדש: "לא מרגיש ציפייה להמשיך את המורשת"

סביבה המוזיקלית שבה גדל תומר עפרון (26) היא כזו שמוזיקאים רבים היו חולמים לגדול בתוכה: סבו הוא נחצ'ה היימן, אחד מגדולי המלחינים בזמר העברי לדורותיו; אמו היא הרוקרית האגדית סי היימן; ואביו, האקס של היימן, הוא המוזיקאי רן עפרון ("להקה מקומית"), מהרוקרים הבולטים באייטיז ומוזיקאי מחונן. דודתו, ליהי חנוך, היא האקסית המיתולוגית של שלום חנוך.

בסביבה מוזיקלית כזו, אך טבעי שגם הצאצא הצעיר למשפחת עפרון־היימן ינתב את דרכו למוזיקה. אך כשהוא נשאל על המחויבות שבאה עם הייחוס, הוא מסביר: "אני לא מרגיש סוג של ציפייה ממני להמשיך את המורשת של הוריי וסבי". והוא מדגים: "לפני כשנה העליתי מופע משיריו של סבא שלי בפסטיבל הפסנתר, והרגשתי שנפל בחלקי כבוד גדול לשיר את שיריו, ולאו דווקא סוג של אחריות נעלית כלשהי".

לעשייה המוזיקלית הגיע עפרון ג'וניור בגיל מאוחר יחסית: "התחלתי לנגן גיטרה בגיל 17, שזה גיל די מבוגר להתחיל בו, ומהר מאוד נשאבתי דווקא למקום של כתיבת שירים".

בימים אלה יוצא "מנגינה שלי", שיר חדש של עפרון מאלבום הבכורה המתהווה - שיר הלל למוזיקה ולצלילים, שכתב והלחין עפרון לעיבוד והפקה מוזיקלית של תאיר סיבוני. "השיר מדבר על המשחק הבלתי פוסק ביני לבין הכתיבה שלי", הוא מספר.

לצד עבודתו על האלבום החדש, חורש עפרון בשנתיים האחרונות עם להקתו, "הפרחים של עפרון", את הארץ לאורכה ולרוחבה. בין השאר הוא מגלה חיבה יתרה להופעות בבתי אבות: "אני מופיע הרבה עם השירים של סבא נחצ'ה בבתי אבות, ופוגש הרבה דיירים. למעשה, בחרתי לצלם את הקליפ בבית האבות רקנאטי בפתח תקווה, כדי להראות שאהבה ורגשות יכולים להופיע בכל גיל".