לפני 15 שנה, כשנינט טייב עמדה על בימת "ניצנים" וביצעה את "ים של דמעות", ביצוע שהפך אותה לכוכבת הנולדת הגדולה ביותר במדינה באותה תקופה, היא לא שיערה בחלום הפרוע ביותר שלה שתפתח קריירה משגשגת בחו"ל ומאחוריה חמישה אלבומי רוק נהדרים שאמנם לא יזכו להצלחה מסחררת מדי בארץ (לעומת בחו"ל), אך יהפכו אותה לאחת הרוקריות הישראליות הבועטות והמבטיחות שיצאו מישראל.
בשירה החדש "גיבור", שאת מילותיו כתבה טייב והלחין דודו טסה, "חוזרת" טייב שוב אל מקורותיה המזרחיים השורשיים ומגישה שיר מלודי ויפהפה שנולד בעקבות היכרותה עם טסה, עת שיתפו פעולה בפרויקט ה"כוויתים" שלו.
על אף הטקסט והלחן המעולים, קולה של נינט בשיר זה נשמע לי "עצור" קמעה (ביחס ליכולותיה הווקאליות הידועות) וביצועה נשמע לי קצת חסר כנות וחסר סנטימנטים אמיתיים שמקשים על היכולת של השיר, הכה עוצמתי הזה, לרגש באמת.
בשיר רומנטי-רוחני על הישענותה ותלותה של האישה בגיבור שלה, הייתי מצפה ליותר רגש ואמוציות בביצוע ויותר נשמה שהייתה קצת חסרה ודי התפספסה, על אף שעל פניו, השיר עשוי היטב ומבליט את כישרונה של נינט ככותבת שירים גם בעברית ואת רבגוניותו המוזיקלית של טסה שעושה עבודה נהדרת.