מלחמה עם איראן? מאור כהן הצליח להשקיט לשעתיים את תופי הקרב

בדרך להופעה של מאור כהן, שהשיק אתמול בצוותא בתל אביב את אלבומו החדש "מקום שקוף", ראיתי קבוצה של אנשים שהתאספו בקיוסק וצפו בטראמפ, שמבטל את הסכם הגרעין עם איראן. הודעות ה"פושים" מהאתרים, שהגיעו לאחר מכן, סיפרו על מקלטים שמוכנים בגולן ואיומי מלחמה מטהרן. בפנים, מול אולם מלא, מאור כהן התחיל עם שלושה שירים חדשים מהאלבום שבדרך, ואני ניסיתי להעניק את הקשב ששירים חדשים זקוקים לו, אבל בראש עדיין שמעתי את תופי המלחמה מהדהדים. 
 

אחר כך כהן התחיל עם השירים המוכרים והאהובים, ואני מהר מאוד נכנסתי לעניינים, עם "החוזר" הנפלא מהאלבום "פרחי הרע" בו כהן מבצע משירי המשורר בודלר. אז גם כהן נפתח אל הקהל, והתחיל לפלרטט אתו, כשהוא מזכיר לנו שהוא גם שחקן וקומיקאי לא רע בכלל, כולל "ארץ נהדרת" ו"הפרלמנט".
 

פתאום הוא נותן איזה  "בוקר טווווב", כשהוא מכוון לפרסומת של עומר אדם שכל המדינה מדקלמת, ואז מלהטט בין התחנות השונות בקריירה הארוכה שלו. הוא מבצע את  "לילה עיר", האריק איינשטני, ואז את  "שיר של יום חולין", הקאבר ההורס שלו לאילנית, שמערבב רוקנרול עם ארץ ישראליות ישנה. 

אז עלתה דורון טלמון, סולנית ג'יין בורדו שהתארחה בהופעה. שיתוף הפעולה מניב ביצוע יפה ל"ויסקי", שתפור על כהן כמו במבה לסטלן, עם טקסט קליל, ממזרי ומלא הומור, תכונות שמאפיינות את המוזיקה של כהן, שידע תמיד לא לקחת את עצמו ברצינות רבה מידי. 

 

כהן מבצע שיר חדש ויפה, שכתבה לאה גולדברג ("הגעתי למסקנה שלכולם יש שיר שלה, גם אני רוצה"), שבשמיעה ראשונה נשמע מעניין, ואז מפנק את הקהל בלהיטים הגדולים כמו "הכי יפה בעולם", וחוזר ל"זקני צפת" המיתולוגית עם "לא תבואי" ו"השכן", מה שגורם גם לקהל התל אביבי השבע של צוותא לקום ולעשות שמח.  גם מאור נראה בשלב הזה משוחרר ושמח, ומדביק בהתלהבות שלו את כולם. 
 

הוא מבצע את "הכל יכול" הכיפי, שהוא מין פארודיה על כוכב מזרחי, לא לפני שהוא שולח עקיצה ("מה זה משנה אשכנזים, מזרחים או רוסים, היום כולנו מזרחים"). 
 

לשעתיים הצלחתי לשכוח מקולות המלחמה בחוץ, ואז, בהדרן, כהן זורק לקהל "רוצים עוד משהו בקטנה?", שולח את הנגנים לנוח, ונשאר רק עם פסנתרן לשיר, בשקט בשקט, את "אחלה עולם". האמת? לשעתיים באמת העולם נראה אחלה לגמרי.