בשנת 1996 מצא את עצמו מיכה שטרית על פרשת דרכים. החברים של נטאשה, הלהקה שאותה ייסד עם ארקדי דוכין התפרקה באקורד צורם, והוא נאלץ להתמודד לראשונה עם אחד החששות הגדולים ביותר שלו: קריירת סולו. "יצאתי מנטאשה עם פחדים גדולים", מודה שטרית. "הלהקה הייתה כל העולם שלי. לא ידעתי מה יהיה ואם אני יכול בכלל לעמוד במבחן של להיות לבד".
היו לו סיבות טובות לחשוש: "בלהקה ארקדי היה מאוד דומיננטי, וזה היה ממש בסדר מצדי. כשנפרדנו הייתי בבהלה רצינית, כי הלכנו כל כך הרבה שנים יחד ופתאום נוצר חלל ענק שהייתי צריך למלא. אבל אז חשבתי שאם כבר כתבתי ושרתי כמה מהשירים הטובים של נטאשה, אז יאללה, אמשיך לעשות את מה שאני יודע לעשות".
ואכן, עד לרגע זה התהדר שטרית ברשימה של הצלחות גדולות, שירים כמו "מלנכולי", "יש זמן" ו"על קו הזינוק", שבהם הוא התגלה כיוצר כישרוני ורגיש. גם שירים שכתב לאחרים בזמן שהיה חלק מנטאשה סימנו אותו ככותב מבוקש. תשאלו את רון שובל שעבורו כתב את הלהיט "לפעמים", את שלומי שבת שהשיר "בגלל הרוח" סלל עבורו את הדרך למיינסטרים הישראלי. אריק איינשטיין ז"ל קיבל משטרית את "בגללך".
למרות ההצלחות חוסר הביטחון היה בעוכריו, עד שהצליח לחשב מסלול מחדש ולהמר, אולי לראשונה בחייו, על עצמו. הצעד הראשון שעשה שטרית בדרך לעצמאות אומנותית היה לפנות לעזרה מחברים. הראשון היה יזהר אשדות, ששימש כמפיק מוזיקלי של החברים של נטאשה באלבומה הראשון. "אהבתי את המוח היצירתי של יזהר, והייתה בינינו כימיה", אומר שטרית. "ידעתי שאני רוצה לעבוד איתו על החומרים החדשים שלי".
החבר השני שקיבל פנייה משטרית הוא ברי סחרוף. השניים שיתפו פעולה לראשונה בשנת 1989, בהקלטות "רוצה ויהיה", אלבום הסולו הראשון של דוכין. שטרית תרגם את שיריו של המשורר הרוסי ולדימיר ויסוצקי וסחרוף הפיק אותם. "החיבור עם ברי היה מדהים כבר בימי 'רוצה ויהיה'", הוא אומר. "למזלי שניהם הסכימו לעבוד איתי על אלבום הבכורה".
עם סחרוף ואשדות לצדו, החל שטרית לשעוט לעבר הבכורה. "חלק מהשירים נכתבו זמן קצר אחרי שנטאשה התפרקה", הוא מספר, "כשפניתי לברי, היו לי כבר את 'באביב' ו'אינתי עומרי' מולחנים, והייתה לנו תחושה שיש פה משהו טוב".
כשבאמתחתם מספר שירים מוכנים, הגיעו סחרוף ושטרית לאולפנו הביתי של אשדות בתל אביב והחלו בעבודה על האלבום. "עבדנו עליו בערך חודשיים, כשבמהלכם חלק מהשירים הולחנו על ידי שלושתנו במה שקראנו לו 'סדנת הלחנה', שזה מעין ג'אמים באולפן עם יצירות שנולדו בספונטניות במהלך העבודה המשותפת", אומר שטרית. "כך נולדו 'מסמרים ונוצות' ו'אל ניניו', והיו גם שירים שהלחנתי יחד עם ברי כמו 'אב"מ' ו'מילניום'. הדבר הקסום בעבודה באולפן הוא שלא היה שום אגו בין ברי, יזהר וביני, והם נרתמו להצלחה באהבה אמיתית".
באג 2000
מכיוון שמדובר באלבום סולו, החליט שטרית לנתק עצמו מכתיבה העוסקת בנושאים כלליים כמו שעשה עד אז, והעדיף להתמקד בנושאים שבערו בו, הפריעו לו ועמדו על סדר יומו. "השיר 'אב"מ', כלומר 'איש בודד מאוד' נולד למשל בתקופה שהתחילו לדבר על באג 2000", הוא מגלה. "ערב אחד צפיתי בתוכניתו של דודו טופז שבה הוא דיבר על כך שיבואו חייזרים וחשבתי לעצמי איך אסתדר עם חייזרים אם אני בקושי מסתדר עם האנשים שנמצאים פה, בכדור הארץ? אני לא מכיר את השכנים שלי אפילו. בהשראת המחשבה הזו נכתב השיר הזה וגם השיר 'מילניום'".
באותו הקשר אקטואלי דאז של סוף העולם, נולד גם השיר "אל ניניו", שלדבריו "מדבר על ההתחממות של כדור הארץ ומשבר האקלים, שאיים אז על העולם והיה בכותרות והוא למעשה הרעיון שריחף כשכתבנו את השיר".
השיר "מסמרים ונוצות" העוסק בפרידה נכתב על ידי שטרית ומיקי זר, בת זוגו באותם ימים. "כתבנו את השיר יחד רגע לפני שנפרדנו, לפני שידענו בכלל שלשם אנחנו הולכים. כשהבאתי לאולפן את השיר, ברי ויזהר התלהבו, ולאחר שהשיר הולחן החלטנו שזה יהיה השיר שעל שמו ייקרא האלבום. מיקי תמיד אומרת שהשיר היה נבואי ושהוא בישר בטרם עת על סוף מערכת היחסים שלנו".
ובין הנבואות למחשבות שהעסיקו אותו, שטרית יצר באותה תקופה את אחד השירים הייחודיים שלו "אינתי עומרי", שילוב מסקרן ודי נועז לתקופה ההיא בין מזרח למערב. שיר שכמותו הוא לא העז לעשות עד אז. "הנגיעות המזרחיות והמסלסלות תמיד היו אצלי ברקע, הרי כתבתי לזמרים כמו רון שובל ושלומי שבת", הוא מזכיר. "אבל בנטאשה לא התעסקנו בכיוון הזה בכלל. אז כשהחלטתי שבאלבום הסולו אני מתכוון לעסוק בי ובהשפעות האישיות שלי, הכנסתי לאלבום את השיר שכולל צלילים שקרובים אלי בשורש".
השיר שמתאר מצוקה כלכלית - "סוגרים את המפעל, בואי נלך הביתה... זה עניין של כלכלה, של פוליטיקה, עניינים שברומו של עולם אבל לא בעניין, לא בעניין שלנו" - נכתב אחרי ששטרית קרא כתבה בעיתון שסיפרה על עוד מפעל שנסגר. "את הכתבה ליוותה תמונה של זוג מחובק ועצוב, לאחר שפיטרו את הבעל והאישה מהמפעל", הוא נאנח. "התמונה הזו הזכירה לי את המפעל של אמי שנסגר ומה שעבר עליה מאז, והחלטתי להביע את הרגשות האלו בשיר".
שירים בשר ודם
הציבור התחיל להתוודע לשירי האלבום שבדרך כבר בינואר 1998, אז יצא לאוויר העולם סינגל הסולו הראשון של שטרית "טבריה", שהעפיל מיד לראש המצעד השבועי של רשת ג'. עד אמצע 1998 שוחררו עוד שלושה סינגלים: "באביב", "מסמרים ונוצות" ו"אינתי עומרי", שצעדו אף הם בצמרת המצעד ולדברי שטרית, "שרפו את הרדיו באותו זמן בצורה יוצאת דופן".
ב־2 באפריל 1998 יצא אלבום הבכורה של שטרית בחסות חברת התקליטים הד ארצי. מילותיהם של עשרת שירי האלבום נכתבו על ידי שטרית, את חלקם הלחין בעצמו ובאחרים ההלחנה הייתה משותפת לו, לסחרוף ולאשדות.
כשקבע את סדר השירים באלבום, החליט שטרית לחתום אותו ב"שיר מאסף". "ועכשיו במבט לאחור נספור / נקודה כואבת, נקודת מפנה, נקודה של אור / ואת, רגע מתוק נקודת אהבה / את יותר מחלום, הרבה יותר מחלום". "כשאתה מסתכל על ההיסטוריה האישית שלך ומנסה להעביר את מה שעברת לנקודות, אתה מוצא את הנקודה הכואבת, נקודת המפנה והנקודה של האור. כך קל יותר לקבל פרופורציות נכונות יותר להסתכלות על החיים שלך, ולכן בחרתי שזה יהיה השיר האחרון באלבום".
בניגוד לחששותיו, "מסמרים ונוצות" זכה להצלחה מסחררת, הן מסחרית והן אומנותית, ולמעשה שימש יריית פתיחה נהדרת לקריירת הסולו שלו, הנמשכת עד היום. "האלבום התקבל פצצה, חבל על הזמן", הוא אומר בגאווה, "זה הפך להיות אחד האלבומים המושמעים באותה תקופה. לא יכולתי לייחל לעצמי אלבום יותר טוב מזה כסיפתח. הוא היה מעבר חלק מהלהקה לסולו, ונטע בי את הביטחון שהייתי זקוק לו".
עד כמה אתה חושב שהאלבום רלוונטי גם כיום?
"מהמקום שלי האלבום מאוד רלוונטי. יש שם לא מעט שירים מאוד טובים ששורדים ונשמעים מצוין גם כיום הן מבחינת הטקסטים, הן מבחינת הלחנים והן מבחינת ההפקה המוזיקלית המוקפדת".
הוא די מלנכולי, לא?
"האלבום משקף את החיים שלי ואת המקום שבו נמצאתי באותה תקופה, לפני שהכרתי את אהבת חיי. אני חושב שבמידה מסוימת הוא משקף גם את המצב ואת הלך הרוח הקשה בארץ באותם ימים".
אתה מוצא את עצמך מאזין לאלבום לפעמים?
"לפעמים יוצא לי לשמוע אותו, אבל הוא כבר כל כך טבוע בי בכל היבט ויצא מהבשר והדם שלי, כך שאני לא באמת זקוק לשמוע אותו".
בדיעבד היית מקליט אותו אחרת?
"לא. תמיד יש מחשבות כאלה, אבל אני יודע שזה לא נגמר אף פעם ותמיד יש מה לשפר. אז אני שלם עם מה שיש ומבין שמה שחסר הופך את התקליט למה שהוא".
"מסמרים ונוצות" הפך לאלבום מופת ברוק הישראלי, ובצדק. לא רק כי הוא קיבץ סופר־גרופ הכולל את סחרוף ואשדות, שתי אגדות מוזיקליות מקומיות שהתלוו למסעו האישי של שטרית, אלא גם כי הוא הביא לידי ביטוי בפעם הראשונה את האני מאמין הפנימי האמיתי והעמוק של שטרית שהציג לראווה את דרכו בטוטאליות, בצורה מדוקדקת וברגישות האופייניות לו, את המציאות הישראלית על שלל רבדיה: הפוליטי, האישי והחברתי.
בימים אלה, בעודו עובד על חומרים חדשים לאלבום חדש, השישי במספר, מריץ שטרית ברחבי הארץ מופע חגיגי לציון 20 שנה לאלבומו הראשון. "בניתי הופעה מיוחדת עם נגנים שאני מעריך, והצלחנו להגיע לצליל ולסאונד המקורי כפי שאני אוהב", הוא מתגאה. "אני מאוד מאוד מרוצה מהתוצאה. הקהל מגיב מדהים, ואני מתרגש בכל פעם מחדש לראות שמצטרף קהל צעיר וחדש שמגלה לראשונה את האלבום ואוהב אותו. לשמחתי האלבום הצליח להתברג בין אלבומים טובים. מבחינתי ניצחתי במבחן הזמן".