מאז שזכה ב־2006 ב"כוכב נולד", ג'קו אייזנברג נושא עדיין את הספיחים של אותה זכייה, שאחד מהם הוא תביעה שהגיש נגד הזכיינית קשת, הפקת "כוכב נולד" וטמירה ירדני בגין נזקים נפשיים.
היום אייזנברג (38), עדיין עם שיער ארוך וקול אדיר, אחד המוזיקאים המוכשרים והמקוריים שיצאו תחת כנפיה של תעשיית הריאליטי בישראל, רוצה לשים הכל מאחוריו והוא בדרך לקאמבק. עשור מאז צאת אלבומו השני ("ג'קו אייזנברג") והמצליח, שמתוכו הלהיטים "נרדם על החולות", "שר שר", "צורח" ו"גרמת לי ללכת", חוזר אייזנברג עם אלבום רביעי, שייצא בקרוב, ו"הימים" - הסינגל הראשון מתוכו, שוחרר לאחרונה. "לקח לי הרבה זמן עד שהרגשתי מספיק שלם עם עצמי כדי לחשוף ולהיחשף שוב", מודה אייזנברג.
הכל עניין של טיימינג
למרות שאייזנברג רוצה לשכוח, האנשים ברחוב - שאליו הוא ממעט להגיע - זוכרים אותו כאילו זכה רק אתמול. לא ברור אם הם ממש זוכרים את הסערה התקשורתית שבה צוטט, זמן קצר לאחר הזכייה, ובטיימינג גרוע במיוחד, אחרי מלחמת לבנון השנייה, בענייני שירותו הצבאי ודעתו על רמי קלינשטיין - מה שהפך לאירוע טראומטי עבורו. רוב אלה שהוא פוגש ברחוב, רוצים לשמוע ממנו עוד.
"וואו, ג'קו, תגיד, לאן נעלמת?", אומר בהתרגשות המלצר בן ה־24 שמגיש לו קפה. אייזנברג, שממעט לצאת מבית אמו בנתניה מאז השערורייה ההיא שהפכה את חייו על פיהם, מצטנע מאוד ומתקשה לקבל את הפרגונים והמבטים סביב מאנשים כל כך צעירים, שמתברר שהותיר בהם חותם אבל בעיקר הוא למוד ניסיון מכך שהכל בחיים זה פשוט עניין של טיימינג. "את מה שיש לי להגיד ומה שאני מרגיש, אני אומר רק דרך השירים", הוא אומר.
קראת לאלבומך החדש "ימים ספורים". צריך לדאוג?
"אני מאוד לא ליטרלי. אני אוהב דו־משמעות. זה לא חייב להיות שלילי. אנשים תמיד סופרים ימים, ולאורך כל האלבום, כמעט בכל שיר, אני מתעסק בימים. לא שמתי לב לזה תוך כדי היצירה, אלא רק בדיעבד".
בסינגל החדש אתה שר: "יום אחד אני מבטיח/ אחכה לך במקום הכי נכון/ עד שיום כזה יגיע/ רק חבקי אותי חזק בזיכרון". זה מכוון למישהי מסוימת?
"הדמות הנשית בשיר ובקליפ, שלה אני בעצם שר, היא ישראל, המדינה שלי. חוץ מזה שאני עדיין רווק ומת להקים משפחה. השיר הזה והאלבום החדש בכלל, הוא מבחינתי סגירת מעגל מול הדברים שעברתי בעשור האחרון, שהיה מלווה בעליות וירידות וניסיונות לא לחיות בארץ. כתבתי את השיר שנה אחרי שחזרתי מאמסטרדם, כשהרגשתי את הכמיהה הזאת לשייכות, לאהבה ולקבלה. עכשיו הרבה יותר טוב לי בארץ. טוב לי עם השפה. אני אוהב לשיר בעברית".
מה השתנה בך מאז שזכית ב"כוכב נולד" לפני 12 שנה? שינית את דעותיך הפוליטיות?
"דעותיי הפוליטיות מעולם לא היו חשופות. פשוט החלטתי לקחת אחריות על החיים שלי. בעשור האחרון פחדתי מהצל של עצמי. הכל כמעט הפחיד אותי. היום אני לא מפחד לחיות או להתראיין. יש שורה אחת בסינגל החדש: 'המילה אבדה כשנרמס כבודה'. המשמעות היא שאין יותר מילה. אנשים יכולים להגיד הרבה דברים ולהבטיח הרבה דברים, ולא לעמוד בשום מילה שהם נתנו. הכבוד נרמס וזה מבאס, אבל אני לא בא חשבון עם אף אחד. אני רוצה להמשיך קדימה".
ובכל זאת, בקליפ אתה מתעורר מתאונת דרכים.
"חייב להיות קשר בין העבר שלנו להווה ולעתיד שלנו, אחרת נהיה מנותקים מעצמנו לגמרי".
למי אתה מתכוון כשאתה כותב "האדם שרצינו להיות נעלם תחת כובד השקר"?
"אנחנו נמצאים בתקופה שבה אנשים לא בוחלים באמצעים כדי להמציא את עצמם מחדש, ולהיות מה שהם לא. זה לא מחזיק מים, אבל שוב זה חוזר להתמודדות האישית עם דברים. יש אנשים שמדחיקים ויש שמציפים. שתי הדרכים לגיטימיות. היום אני מאמין בדרך שלי".
מאיפה אתה שואב כוחות?
"החלטתי פשוט להפסיק לחשוב על מה שהיה בעבר, ולחזור וליצור עם 100% כוונה, בלי הסחות דעת. בואי נהיה מציאותיים: אני לא כזה חזק. אין לי כוחות־ על, אבל אני כן מתמודד עם מה שהחיים נתנו לי. הבנתי, אחרי כל האמון שקיבלתי מכל כך הרבה אנשים במוזיקה שלי, שאני צריך לגייס את הכוחות שנשארו ולעבוד על אלבום שלם".
איך אתה מצליח להתפרנס?
"בזמן הזה גם הפקתי אלבום לזמר גיל אבידן קסנר, והשתתפתי בעוד פרויקטים עם עדי כהן. המזל שלי שהאנשים שאני עובד איתם, כולל המפיק רואי סלע ("שוגר בייבס"), נרתמו לפרויקט בלי כוונות רווח. אין לי מושג איך זה קרה, ואני מאמין ומקווה שאנשים יתחברו ושזה ישתלם לכולם".
אתה חושב שיש למוזיקה שלך צ'אנס להיכנס לפלייליסט של היום?
"בזמני היה ריאליטי. היום זה 'הכלה מאיסטנבול'. למוזיקה שלי יש היום המון מקום, אלה בלדות רוק שהן די מיינסטרימיות. באלבום החדש יהיו גם נגיעות אלקטרוניות אקוסטיות. עד שהאלבום ייצא, אני מתכנן לחזור להופיע ומוכן לעשות שיתופי פעולה".
גם עם רמי קלינשטיין?
"אני יותר מאשמח" (מחייך).
עם יד על הלב, אתה מתחרט על משהו?
"אין לי חרטות על כלום. הסינגל החדש הוא על השלמה. ההסתכלות שלי היא קדימה ולא אחורה. אם כבר כואב לי משהו, זה שלא התעוררתי יותר מוקדם, אבל זה לא משנה את המסלול. זה לא נגמר עד שזה לא נגמר".