"כרם התימנים", אחת השכונות העתיקות בתל אביב, נקראת כך כי בימיה הראשונים התיישבו בה יהודים שהגיעו לארץ מתימן והשתקעו בה. במשך השנים הפכה השכונה לחממת תרבות ואמנות ישראלית ובין השאר טיפחה כמה מהכישרונות הגדולים שעיצבו את המוזיקה הישראלית בכלל והמזרחית בארץ בפרט.
אהובה עוזרי, צלילי הכרם, יהודה קיסר, אביהו מדינה, בעז שרעבי ורון שובל הם רק חלק מהכישרונות שנולדו, גדלו והתחנכו בכרם והפכו למובילים ופורצי דרך בתחומם.
בתכנית הרביעית של "מילים ולחן" לקח אתכם העיתונאי וחוקר המוזיקה דודי פטימר למסע בסמטאות הכרם, החל משנות ה-30, שנים בהן אסתר גמליאלית, דודתה של זמרת הפופ-ג'אז עדנה גורן, כיכבה בתיאטרון "המטאטא" עם להיטים כמו "בכרם תימן" (שנתן אלתרמן כתב אודות הכרם), "גדליה רבע איש" ו"רינה" (אני אוהב את השמיים) ובכך הייתה לכוכבת הראשונה שיצאה מהכרם.
בתכנית סיפר פטימר על סולימן הגדול (שלמה כהן), אביהם של יזהר, חופני וורדינה כהן שיחד עם אשתו שרה עשה את החפלות הראשונות בישראל והחדיר את שירי תימן לקומזיצים ולקיבוצים.
כמו כן, עסקה התכנית בצעדיה הראשונים של הגברת הראשונה של המוזיקה המזרחית, אהובה עוזרי, ילידת הכרם, בתעשיית המוזיקה. עוזרי, שבגיל קטן מאד שכלה את אביה, החלה את קריירת הזמרה שלה למעשה כמקוננת של הכרם וכבר בגיל 5 שרה בלוויות ובשבעה לזכר נפטרי הכרם.
אותם קשיי יום ורגעי צער לצד שמחה הפכו לתמהיל ולבסיס ממנו ינקה עוזרי את יצירתה שהניבה קלאסיקות בלתי נשכחות כמו "עמק הפרחים", "היכן החייל שלי" ו"צלצולי פעמונים".
התכנית חושפת גם פרט לא ידוע על הגיטריסט האגדי יהודה קיסר, מי שנחשב לאחד מעמודי התווך של המוזיקה המזרחית בארץ, שהחל את הקריירה שלו בנעוריו דווקא כמתופף. הוא תופף בחפלות ואף בפסטיבלי שירה למיניהם ורק מאוחר יותר, כששמע את אמני הבלוז הגדולים, החליט לעשות "הסבה" לגיטרה שהפכה לסמלו המסחרי (לצד הכובע).
בתכנית נחשפת גם הקלטה נדירה שלא ראתה אור על גבי אלבום: ביצוע מרגש ומשותף של האחים בעז ונחמיה שרעבי לשיר העם התימני הנודע "דרור יקרא", שיר אותו ביצעו השניים בתחילת שנות ה-70 וזוכה לזרקור חדש בתכנית.
בתכנית מתוארות התופעות, הסיפורים והקוריוזים מאחורי המוזיקה של יוצאי כרם התימנים עד סוף שנות ה-80 כשרון שובל שפרץ עם "לפעמים" היה למעשה לייצוא האחרון של "הכרם" בתעשיית המוזיקה ובישר על הטמעתה של תרבות המוזיקה שנוצרה והתבססה בכרם בתוך התרבות הישראלית והפיכתה לחלק בלתי נפרד ממנה.