אדם: "שכבתי 5 חודשים בבי"ח ולא הצלחתי להרים יד, זה דרש עבודה רוחנית"

האלבום החדש של הזמר אדם, "גאולה", הופק בעזרת מימון המונים מוצלח, והתמקם במקום הראשון במצעד הרכישות הישראלי ב"אייטיונז". זהו אלבום אישי והשנה הקשה ביותר בחייו של אדם משתקפת בתוכו. "שכבתי בבית החולים חמישה חודשים. בשלושת החודשים הראשונים הייתי מרותק למיטה ופיזית לא הצלחתי אפילו להרים את היד. היה לי המון זמן לחשוב. המחשבה הראשונה היא איך לא להיכנע ברמה הרוחנית. ידעתי שאני צריך לתת פה עבודה רוחנית. המצב הזה מביא אותך להתבוננות פנימית. מלבד שני השירים - 'מחר יהיה שקט' ו'הדברים הכי פשוטים' - שהוקלטו לפני האלבום, כל שאר השירים באלבום הם פס הקול של השנה וחצי האחרונות. בכל שיר יש חלק מתהפוכות הנפש והתהיות שהיו חלק מההתבוננות שנפלה בחיקי".

ב"גאולה" חוזר אדם לשתף פעולה עם יזהר אשדות ואלונה קמחי. "החיבור איתם נוצר באלבום הראשון כשהוחתמתי בהד ארצי, יזהר ואלונה הם כמו אבא ואמא מקצועיים בשבילי. כשהתחלנו לעבוד יחד נוצר מן תא משפחתי מקצועי. לחזור לעבוד יחד זה משמח ונוסטלגי, אני מאד אוהב אותם, תמיד הרגשתי שהשניים האלה מתחברים אליי עם הכתיבה שלהם באופן הכי שלם והרמוני".

על מה מדבר שיר הנושא "גאולה"?
"מיד לאחר ששוחררתי מבית החולים והצלחתי לעמוד על הרגליים הוזמנתי להשתתף בנשף רוק מס' 7 של אביב גפן, ושם מאחורי הקלעים פגשתי את יזהר. ביקשתי ממנו שיכתוב לי שיר לאלבום החדש, זמן מה לאחר מכן ביקשתי גם מאלונה לכתוב לי שיר ואז הם התיישבו יחד וכתבו לי את "גאולה". אין לי אפשרות לפרט על מה הוא נכתב, אך אני יכול לומר שמדובר בסיפור אמיתי על טראומה. הרעיון או המסר מאחורי השיר הוא לנסות להבין כי מעבר לכל דבר קשה שאנו חווים בחיים - מה שלא יהיה - אנו צריכים להיאחז באיזו שהיא תקווה. בעצם יש לנו שתי אפשרויות - להיכנע לרגע הקשה שהרג את חיינו, או להבין שהחיים ימשיכו בכל מקרה. אם מיישמים את מה שהטקסט מדבר עליו מגיעים לגאולה. זה התחבר לי לחלוטין למה שחוויתי בבית החולים".

אחותו אילנה נפטרה כמה שבועות לאחר ששוחררת, והשיר "שר לך" מדבר על כך.
"זה על הקושי של התמודדות עם מוות של אחרים. רפי קריספין, שהוא גם המפיק המוזיקלי של כל האלבום, כתב לי אותו יחד עם ענבל ליבר. הוא ביקר אותי הרבה בבית החולים, והיה מאוד קרוב אליי. הוא היה שם בתקופה שאילנה נפטרה ושמע את הסיפורים ומתוכם שאב משפט פה, משפט שם וכתב את הטקסט ואת הלחן דרך הכאב שלי שנשמע בשיר היטב".

מי הוא האחד

"אני אדם מאוד זוגי ואני לא נמצא בזוגיות. הכמיהה לזוגיות מאוד התחדדה אצלי בבית החולים, אמנם היה סביבי מעגל של חברים אבל זה עבר לי בראש. הטקסט הזה, שנכתב עבורי על ידי יואב גינאי והולחן על ידי יהודה פוליקר, נגע בי דיוק במקום הזה, זה שיר על כמיהה לזוגיות".

"'האם כדאי להיות אדם, האם כדאי להיות הדרך, אם אין לה מוצא, האם כדאי להיות כוכב, לזהור חזק כמו צדק, אל תוך בעירה'", מצטט אדם. "בטקסט יש רפרנס אליי, אבל בגדול השאלה בשיר היא האם הכול כדאי בכלל? האם כל זה זה שווה?".

איך זה להופיע עם האלבום הזה?
"המחשבה על כך שיש משהו בשירים החדשים שמצליח להפוך את המופע לקצת שונה ממה שהוא היה קודם נחמדה בעיניי. יש לי את הקהל הוותיק, "ילדי הבנדנה" מה שנקרא, שגדל ומגיע עם המשפחות והדור הצעיר. אייטיז ובנדנות זה אני", הוא צוחק. "הקיום הסביבתי של הבנדנה פרץ כשאני הגעתי עם הבנדנה אני מסתובב עם בנדנות מגיל 17. ויש לי גם קהל חדש בשנתיים האחרונות של צעירים. בהופעת ההשקה בתחילת מרץ היה משהו מאוד נעים מפני שהשירים הנוכחיים הם מאוד קאמריים, מה שמאפשר לי להכניס להופעה דברים שלא היו בהופעות הקודמות. סיבוב ההופעות שאני מתחיל במאי הוא בעצם עם החומרים החדשים במתכונת חדשה קצת בוגרת יותר כי אני בוגר יותר".

אחרי שאמות

"זה השיר האחרון והוא באופן סמלי סוגר את האלבום. זה שאנסון קברט צרפתי עם נגינת פסנתר. קיבלתי מיואב גינאי טקסט מאוד ציני, וזה מין שיר שמתאר (צוחק) שאני מסתכל מהצד על הלוויה שלי ומה מתרחש בה. איך יגיעו זרים וישירו שירים ואני אפרוס להם מפה עם ריבועים ואיך אני מספק להם בדיוק את מה שהם צריכים. הטקסט הזה העלה בי חיוך גדול, הוא מתאר עם קריצה מאוד גדולה את הלוויה שלי למרות שאני עדיין חי, יוצר ומשפיע - עם דגש על משפיע".