פסטיבל "אישה אישה אישה" ייפתח היום בשנית במצפה רמון, תחת הכותרת: "לנשים בלבד!". כששואלים את המוזיקאית יפעת נץ, אחת משלוש היזמיות המארגנות, אם הכוונה לנשים חרדיות, היא כמעט מזדעזעת, מתעשתת עד מהרה וחשה לתקן: "זהו פסטיבל לסבי, יחיד מסוגו בארץ, שייערך בסימן של אהבת נשים, כמובן כולל דוסיות, עם מיטב הכוחות בסצינת הרוק הנשי בישראל".
ובאשר לגברים?
"יש להם פסטיבלים בלעדינו".
תוכלו לתפעל הכל בעצמכן? נפלטת לי שאלה שוביניסטית מחפירה.
"תפסתי אותך!", היא מסתערת עלי כנץ, אגב צחוק של שמחה לאיד ומצהירה: "אנחנו מפעילות את הפסטיבל בצורה טוטאלית".
בלי אף גבר?
"לא נוכל להכריח את בעלי המתחם להיעלם לגמרי, ואם אחת הזמרות שיבואו לשיר תלווה על ידי נגן ולא נגנית, לא נסלק אותו".
סליחה, חסרות נגניות שאולי תזדקקו לנגנים?
"לא חסרות נגניות, אבל אם לזמרת יש בהרכב נגן, סבבה, לא נגרש אותו. ככלל, התכנים יהיו נשיים, עם מוזיקאיות, דיג'ייאיות, מעבירות הסדנאות ועוד - כולן נשים, כשהפעם נרצה לבלות בינינו לבין עצמנו, בלי לדפוק חשבון".
רק לסביות?
"לא. הכוונה לנשים מכל המינים, כפי שאנחנו נוהגות לומר. בין המופיעות: דנה ברגר, שילה פרבר, ירונה כספי, לירון בן־שמעון, 'הילדה הכי יפה בגן' - מופע משירי יהודית רביץ ועוד".
אם מעיפים מבט על רשימת הזמרות שהשתתפו בפסטיבל "אישה אישה אישה" 1, מגלים סוללת כוכבות מעובה יותר.
"הכוונה הייתה להרחיב הפעם את היריעה. אם בפעם הקודמת היו זמרות כמו אתי אנקרי, לאה שבת וקורין אלאל, שאנחנו הרוסות עליהן, הפעם יהיו גם סטנדאפיסטיות, רקדניות ונציגות של אמנויות נוספות. ניתן במה גם לאמניות בראשית דרכן, מתוך סצינה מטורפת של מוזיקה נשית שיש בכל הארץ, ועדיין לא זוכה לחשיפה הולמת".
נץ, בסיסטית ומפיקה מוזיקלית, מארגנת את הפסטיבל הנ"ל עם רונית יניצקי ודורי קוטאי. אם שמה מוכר לכם, הרי זה בזכות היותה אחותו של גיטריסט העל ארז נץ, וחברה בלהקת "המכשפות" האגדית מהניינטיז. ייחוס נוסף: דודניתה, רויטל חכמוב, היא פסנתרנית ישראלית בינלאומית.
לנץ הייתה התגלות מאוחרת. "לא הופעתי בבית הספר ולא התחברתי למקהלות", היא מספרת. "ההופעה הראשונה שלי בחיים הייתה במסגרת 'המכשפות', אחרי שירות צבאי בשטחים, שלא התאים לי בתור אחת שלא אוהבת מלחמות. את ענבל (פרלמוטר, מנהיגת ההרכב - י. ב"א) הכרתי בגיל 17 אצל חברה ברחובות. אחרי שהשתחררתי מהצבא, הקמנו את ההרכב עם יעל כהן".
"המכשפות" הייתה להקה שהקדימה את זמנה?
"כן ולא. עשינו היסטוריה בכך שפתחנו את השער בפני מוזיקאיות רוק צעירות. הייתי אז מאוד צעירה, ורק בשנים האחרונות אני מבינה את מלוא המשמעות של מה שעשינו. אני מודה לאלוהים שנפל בחלקי הדבר הזה".
מה הייתה בשבילך ענבל פרלמוטר?
"קודם כל היא הייתה בשבילי חברה אמיתית, ומוזיקאית שהעניקה השראה לכל אלה שהיו בסביבתה. פתאום הכל נקטע אי אז ב־97', בתאונת דרכים טראגית ערב ראש השנה. לא אשכח את זה כל החיים, כמי שהייתה עדת ראייה לתאונה. נסעתי עם אחי, ארז, ושני האחיינים שלי לכיוון רחובות, כשפתאום ראינו בכביש הנגדי פקק מטורף. כשעצרנו, זיהיתי את המכונית של אביה של ענבל. זה היה נורא".
פסטיבל "אישה אישה אישה", 30 במאי־1 ביוני. האנגר "מעבר", מצפה רמון