כשמדברים על זמרות ג'אז ישראליות, אחד השמות הראשונים שקופצים לראש הוא עדנה גורן (75), שנחשבת לאחת החלוצות הפופ־ג'אז החדשניות, המרעננות והמצליחות בישראל, שפתחה את הדלת לבאות אחריה.
אם פתחתם רדיו בשנות ה־60 וה־70, סביר להניח שנתקלתם בקולה העדין והחורך של גורן, הזכורה לטוב בזכות שיריה הנודעים, הנחשבים לנכסי צאן ברזל במוזיקה הישראלית: "מנדלבאום", "לפנות ערב" (בין ברושים), "לא פעם בקיץ", "כי מדברות עיניך", "בוקר טוב", "זמר מפוחית" (מה קרה לי השד יודע) ועוד ועוד. "אין לי בעיה עם זה שלא משמיעים יותר מדי שירים חדשים של אמנים ותיקים כמוני", אומרת גורן. "אין מה לעשות, זו דרכו של עולם וזה טבעי. קצת קשה לי להבין את אלה שמקטרים על זה. צריך להבין שלא לעולם חוסן. צריכים לקבל את זה".
אז את לא בונה על הרדיו שישמיע שירים חדשים שלך?
"אני לא בונה ואף פעם לא בניתי. אף פעם לא דחפתי ולא ביקשתי שישמיעו אותי. זכיתי לאורך כל הדרך להצלחה, בזכות אלו שאוהבים את השירה שלי ושמחו להשמיע. בזמן האחרון, ובאופן ברור, השירים החדשים פחות מושמעים, אבל אני לא מתלוננת".
ואולי העורכים הצעירים לא מכירים אותך?
"אני לא בטוחה שהרבה צעירים מכירים אותי, אבל אלו שמכירים אותי, כנראה גדלו בבית להורים ששמעו אותי ואהבו אותי. קרה לי שניגשו אלי בחורים צעירים, ואמרו לי שהם מעריצים שלי ואוהבים את השירה שלי".
את מרגישה שהיום מעריכים אותך?
"אני חושבת שכן. בפייסבוק אני מקבלת המון מחמאות, שזה מרגש, מעודד ונוגע ללב. אבל אני לא בונה על זה לעבודה ופרנסה. אלוקים עדי כמה מחוות אני עושה לפעמים בחינם".
איפה את מופיעה היום?
"אני לא מופיעה ולא הופעתי די הרבה זמן, עד ערב עצמאות, כשזיו בן פנה אלי למופע 'ג'אז עצמאות' - שירים של פעם בסגנון ג'אזי - והיה תענוג. קצת הפסקתי להופיע בגלל עניינים אישיים, אבל בקרוב התיאבון יחזור אלי".
מתגעגעת לעבר?
"מתגעגעת לרגעים מהעבר, אבל לא חיה בעבר, ולא שקועה בו. אני תמיד מביטה קדימה לעתיד".
ולמרות שכמעט לא משמיעים את גורן, בימים אלה היא עובדת על שירים חדשים שיראו אור בקרוב. אחד מהם נוצר עבורה בהזמנה על ידי קובי אשרת. השני, "שיר האילן", נכתב על ידי דידי מנוסי והולחן על ידי רמי הראל, יד ימינה בשנים האחרונות. "רמי ואני הופענו עם השיר הזה בפני דידי מנוסי בצוותא, זמן לא רב לפני מותו, אבל רק עכשיו מצאנו זמן להקליט אותו. אני זוכרת שכל פעם ששרנו אותו בחזרות, בכינו", היא ממתיקה סוד.
את מאזינה לשירים חדשים?
"אוי (נאנחת). יש דברים מסוימים שאני נהנית מהם, אבל לצערי הם מועטים. יש כאלה שפשוט לא מדברים אלי".
את צופה בתוכניות ריאליטי מוזיקליות?
"כן. יש שם כישרונות נהדרים ומפתיעים. זה נותן מקפצה לזמרים, שבתקופה שלי לא הייתה. היום הם יכולים לזכות להכרה ולתת ביטוי לכישרונם דרך התוכניות האלה, במקום לשיר שנים על שנים בלי שמישהו יכיר אותם".
גם הנכדה שלך, לבלי גורן, ניסתה מזלה ב"דה ווייס".
"ללבלי יש כישרון נהדר, אבל היא דומה לי, במובן הזה שהיא לא דוחפת את עצמה יותר מדי. אגב, גם הנכד שלי, בן גורן, שר נפלא והשתתף לאחרונה בערב מחווה ליואב גינאי. זה בגנים".
גנים של תימנים.
"(צוחקת) כן, בגלל ה'שוורצע'".
מחר, יום שישי, תופיע גורן במופע מחווה לזכרו של ידידה ושותפה להופעות, הזמר הוותיק ישראל יצחקי ז"ל, שהלך לעולמו ב־11 באפריל בגיל 93. "ההיכרות שלי עם ישראל הולכת עד תחילת שנות ה־60, לפני שהוא נסע לאוסטרליה", נזכרת גורן. "אחרי שהוא חזר לארץ בשנות ה־80, התהדק בינינו הקשר ויצאנו להופעות עם האחים אסנר ויפה ירקוני. הוא מאוד אהב אותי, וביקש שאשיר במופעי מחווה לכבודו. שרנו יחד גם את 'אנו ניפגש'. הוא תמיד אמר לי: 'רק עם שתי נשים אני מוכן לשיר את השיר הזה – יפה ירקוני ואת".
מה הפך אותו לכוכב לדעתך?
"הוא היה גם יוצר, גם מבצע, וגם מלא בכריזמה. הסתכלתי עליו מהצד כשנכנס לבמה כמו מלך, לבוש יפה, עם כבוד רב לקהל, שהשתולל והתענג ממנו".
בשנותיו האחרונות הוא הרגיש מוערך?
"כן. מופעי המחווה ריגשו אותו, הודות ליענקל'ה מנדל (יו"ר אמ"י) שפרגן לו מאוד. אבל הוא היה שבור אחרי שדניס, אשתו האהובה, נפטרה. השירים שלו תמיד יהיו נצחיים".
"בוקר של זהב" – מחווה לזמר ישראל יצחקי ז"ל, 5 ביולי, שישי, 12:00, בית היוצר, נמל תל אביב