מפעל חייו: יוסי חורי חוגג 60 שנות קיום של צמד הפרברים

בכל שיחה עם יוסי חורי ניצתת בי תחושת גאווה וזכות שהולמות שיאן מוזיקלי: מייסד הצמד הכי ותיק בהיסטוריה. ואכן, "צמד הפרברים" שהקים בספטמבר 1959 עם ניסים מנחם ז"ל, שהלך לעולמו לפני כשלוש שנים, הפך למפעל חייו ולאבן פינה מוזיקלי, שאמנם עבר שלושה גלגולים, אך שרד את כל מהמורות הזמן וממשיך להתקיים גם היום, 60 שנה אחרי.

"בחיים לא חשבתי שנגיע ל-60 שנות צמד", אומר חורי, שבשנה הבאה יגיע ל-80. כלומר, לגבורות. "תמיד נמשכתי לשירים מדרום אמריקה, שם תמיד יש שלישיות. כשהייתי קורא על שלישיות ששרדו 20 שנה, הייתי אומר לעצמי: 'ואוו, הלוואי שנגיע ל-20 שנה. אבל 60? מעולם לא חלמתי שזה יקרה". ואכן, ב-10 בספטמבר (20:30) זה יקרה, כשצמד הפרברים יחגוג בספרייה העירונית בקריית אונו 60 שנות פעילות בהופעה חגיגית.

צמד הפרברים הוקם בעקבות מפגש ספונטני של חורי עם ניסים מנחם, שלפני "הפרברים" היה חבר בשלישית חתונות בשם "צ'אנג גיטר". "בסוף שנות ה-50' הכרתי את אריה פיין (אביו של יוסי פיין. ד"פ), שהיה בצמד עם דני טפון. הם היו שרים במסעדות והייתי אוהב להאזין להם. אחרי העבודה הייתי הולך לשמוע אותם שרים, ועשיתי להם עיבודים לשירים. בשלב מסוים הם רצו להפוך לשלישיה, אז אריה הכיר לי את ניסים ואמר שהוא גיטריסט טוב.

"השלישייה לא שרדה, אבל נוצרה כימיה מעולה ביני לניסים, והחלטנו להקים צמד, שמהתחלה היה מאד רציני: היינו עושים חזרות אצלי בבית והיינו עובדים על רפרטואר מגוון, שבעיקר כלל מוזיקת פולק מכל העולם".

"את אני והרוח"
עד סוף שנות ה-60 הקליטו הפרברים כמה תקליטונים בשלל שפות, כשהלהיט הבולט ביותר מאותה תקופה היה "את אני והרוח", שהיה השיר הראשון שכתב יורם טהר-לב ללחן של נחצ'ה היימן. בהדרגה הם הפכו לאחד ההרכבים הפופולאריים בארץ, לצד "הדודאים", "העופרים", "אילן ואילנית" ו"חדוה ודוד".

הם הופיעו בתדירות גבוהה בפסטיבלי הזמר והפזמון, באירועים ממלכתיים, ובסיבובי הופעות מצליחים בחו"ל, חדורי שליחות הפצת הפולק הישראלי בעולם.

באמצע שנות ה-60' הפכו "הפרברים" לשלישיה עם הגיטריסט ג'ימי סימן טוב, אך החוט המשולש נקרע אחרי חצי שנה. "במהלך סיבוב הופעות שלנו בדרום אפריקה, ג'ימי התאהב בבחורה שהכיר במועדון לילה והחליט להישאר שם. כך חזרנו ניסים ואני להיות שוב לצמד".

לדברי חורי, הפריצה הגדולה של הצמד הגיעה ב-1968 עם התקליט "יש לי אהבה", שחוץ משיר הנושא ("יש לי אהבה פשוטה"), כלל להיטי ענק כמו נעימת "פוגה קטנה", "רק הד קולך", "אילו כל האהובים" ו"ציפורים נודדות", שהפכו אותם לסופר סטארים מקומיים. "לא הפסיקו לשדר אותנו, מעיד חורי. "היה לנו מזל שבתקופה הזו היה ריבוי צמדים, וקול ישראל טיפחו אותנו מאד, והשמיעו בתדירות גבוהה את השירים שלנו ברדיו. משה וילנסקי, שהיה אחראי על מחלקת המוזיקה שם, מאד אהב אותנו, עודד והריץ אותנו יותר מכל צמד אחר. הוא עזר לנו המון".

מה הפך אתכם למיתוס?
"אני באמת לא יודע. אולי בגלל ריקודי העם שעדיין זוכרים אותנו, ותכניות נוסטלגיה שמשמיעות אותנו. היינו מאד מלודיים בשירים שלנו, וזה מאד מתאים לישראלים. אני שמח מאד שזוכרים אותנו ורוצים לשמוע אותנו עוד ועוד".

היית בקשר עם ניסים בשנותיו האחרונות?
"בטח. שמרנו לאורך השנים על קשר רציף של שיחה מדי יום. לפני כשלוש שנים, זמן קצר לפני שהוא נפטר, הצעתי לו לחזור ולהופיע איתי כ'צמד הפרברים'. הוא הראה נכונות ומאד שמח והתרגש, אבל לא היה לי מושג שהוא חולה. כשהוא נפטר ממחלת הסרטן, החלום הזה נגוז".

באמצע שנות ה-80 שיתפו פעולה עם צמד הדודאים, ושיגרו את הלהיט "בקיץ הזה תלבשי לבן". אחרי שבני אמדורסקי נפטר בינואר 1994, הצטרפו לחנן יובל וישראל גוריון להרכב "החברים של בני".

"היינו אז בשיא שלנו. תמיד נמשכתי לשירים דרום אמריקאים. הגל הזה, שהוביל מתי כספי, לקח אותנו למחוזות שהיו קרובים אליי", מספר חורי. "זו הייתה אחת התקופות הטובות והמהנות בחייו של הצמד".

בספטמבר 2015 עזב הרפז את "הפרברים" אחרי 28 שנות, לא לפני שהספיק להסתכסך תקשורתית עם חורי, שלא נותר חייב ואמר אז בראיון ל"מעריב": "חבל שאורי לא עזב קודם לכן. הוא רק עשה נזק לפרברים".

את החלל שהותיר אחריו הרפז, מילא המוזיקאי והגיטריסט חגי רחביה, אליו התוודע חורי הודות לנפלאות הטכנולוגיה: "שוטטתי ביוטיוב וראיתי המון גיטריסטים, עד שנתקלתי בחגי, שהרשים אותי בנגינתו. אחרי שיחה אתו, הבנתי שהוא אוהב את שירי 'הפרברים' והתאים לי כמו כפפה ליד. אנחנו נהנים להופיע ביחד. אמרתי לו: 'ביום שבו אפרוש ולא אוכל לשיר יותר, אני מעביר את שרביט הצמד אליך, ותמצא לי מחליף שימשיך את מפעל החיים הזה".

מה גורם לך לסחוב את מפעל החיים הזה כל כך הרבה שנים?
"דבר ראשון, אנחנו מתפרנסים מזה. דבר שני, מיום ליום זה נהיה יותר קשה, כי המוזיקה שלנו לא הולכת היום. היום השירים הפופולאריים זה בעיקר השירים הים-תיכוניים והפופ. אנחנו פחות מושמעים והיום מתייחסים אלינו הרבה פחות ממה שהתייחסו פעם. אבל אנחנו מופיעים במקומות שאוהבים אותנו".

החגיגה לכבוד 60 שנה לקיומם, הולכת להיות, לדברי חורי, "חגיגה לא נורמלית. נשיר את כל הקלאסיקות המוכרות, ונספק לקהל בדיוק את מה שהוא רוצה ואוהב לשמוע".

מתי הקלטתם בפעם האחרונה?
"מזמן. אנחנו כבר לא מקליטים יותר. הזמנים השתנו. להקליט עולה הרבה כסף, אז אנחנו מסתפקים בקלאסיקות הרבות שיש לנו כבר. יש לנו שירים שלא הושמעו בכלל".

מאזין למוזיקה חדשה?
"אני פחות מתחבר למוזיקה העכשווית. אין טקסטים טובים. אין מלודיות טובות. זה פחות מדבר אליי. יוצא לי לשמוע במקרה ברדיו שירים חדשים פה ושם, אבל זה לא לטעמי".

הופעה של הצמד תתקיים הערב, ה-10.9 בקריית אונו