כמי שגדל בבית, שלאולפן שבו היו מגיעים שמות-על כמו שלום חנוך וריטה, לא יכול היה תום להב, שלא להיות מושפע מכך. בימים אלה שחרר המוזיקאי את "כמו אחים", סינגל יפהפה בדרך לאלבום בכורה שהוא מבטיח להוציא עוד השנה.
שמו מסגיר את הייחוס שלו. תום להב (30) הוא בנו של לואי להב, אגדת רוק מקומית, החתום כמפיק על אלבומי מופת, ביניהם של להקת "תמוז", "חתונה לבנה" של שלום חנוך, "לילה שקט" (שלמה ארצי) ו"האשה שאיתי" (דייויד ברוזה). "תום ממשיך אותי ברוקנרול, כשההבדל בינינו הוא בהיותו אמן יוצר, בעוד שאני מאחורי הקלעים", אומר אבא לואי.
"אנחנו באותו כיוון מוזיקלי, אבל הדרך שלנו שונה", מבהיר להב הבן. "התחלתי כמתופף עד שבשלב מסוים לקחתי את עצמי אל קדמת הבמה. כלומר, אני ממשיך לנגן, אבל הדגש עבר אצלי ליצירה, אולי מתוך רצון לגעת בעוד כלים בנוסף לתופים".
עד כמה משפיעה העובדה שאתה בא מהתופים על יצירתך?
"אני נשאל לא אחת אם אני מתחיל שירים שאני מלחין ב'ביטים' של תופים, אז לא. את רוב השירים אני מלחין דווקא עם גיטרה ואם יש השפעה, היא בגרוב. מי שלא יודע שאני מתופף, לא יכול לנחש את זה לפי מה שאני מלחין. הבסיס שלי הוא ברוק, מה שספגתי בבית, אבל אני לא נעול רק עליו ופתוח גם לסגנונות אחרים".
להב כותב את שיריו מילים ומנגינה, כשבצד המילולי הוא נעזר בעיבוד הטקסטים של המשוררת שחף וולמן, בעוד שבעיבוד המוזיקלי הוא משתף פעולה עם רועי נויפלד, המנגן לו בקלידים ואיתו עמית שטרק בבס ולהב עצמו בגיטרה. ותופים, שיש להם נוכחות בולטת בשיר "כמו אחים"? - יוק.
"למעשה, אין כאן תופים ומה ששומעים זה מהתכנות של רועי", חושף להב. "אמנם הלב שלי הוא בתופים, אבל כשאני כותב שיר, אני שומע מה הוא מבקש וניגש לעניין מנקודת מבט של מפיק, המחפש לראות את התמונה הגדולה. כשיהיה מקום לכך, בהקלטות הבאות אתבטא גם כמתופף".
כבן-של-לואי, יש לו במי להסתייע. "אני עוזר קצת, כמה שיכול בסאונד, במיקסים ומייעץ לו לגבי הווקאל שלו והנגינה, אבל לא יותר מדי צמוד", אומר להב האב. "חשוב שלא תהיה תלות ותום יתפתח באופן עצמאי".
תום, זה עוזר כשיש אבא כשלך, או האם יש חשש מהשוואות?
"אם בהתחלת הדרך היה לי חשש כזה, כיום כבר לא".
הוא בן 30. גדל בהרצליה, כשגדולי הזמרים היו עולים לרגל לאולפן הביתי של אביו. מבחינתו, חווה לא רק הערצה כלפיהם. "כשאתה רואה מקרוב איך אנשים רצים אחרי החלומות שלהם, זה באופן טבעי מפתח אצלך רעב להיות כזה", סח להב.
"התערבבת" ביניהם?
"כילד ביישן, לא הייתי נכנס איתם לתוך הסטודיו, אלא הייתי יושב על המדרגות, מקשיב להם מבחוץ ורוצה גם".
ואז?
"לאחר שהנגנים היו מתקפלים והולכים, הייתי מתיישב ליד התופים ומנגן בהם, גם בגיטרה".
כך התחלת?
"לא. כבר בגיל שבע-שמונה היו לי התופים בראש, אבל כשהביאו אותי לקונסרבטוריון, קבעו שם שזה מוקדם מדי מפני שלא הגעתי לפדאל. אז עברתי לגיטרה ובעיקר למדתי בעצמי לנגן בה".
להב, שהחל בתקופת התיכון להופיע עם חברים, שירת בלהקת חיל האוויר. לאחר שחרורו למד ברימון ומשם המשיך לארצות הברית כדי ללמוד במגמת תופים ב"מיוזיק קולקטיב", במנהטן, "כשלצד הלימודים הייתי שם במלא-מלא הופעות, כולל זו של 'רדיוהד', שמאוד אהבתי". לדבריו, בלי לעשות השוואות ניגן היכן שהופיעו בתחילת דרכם ענקים דוגמת בוב דילן וג'ון לנון.
אם לואי להב שהה בארה"ב מספר שנים ובין השאר זכה להיות בצוות של ברוס ספרינגסטין, בנו מיהר לשוב ארצה עם תום לימודיו בתום עשרה חודשים. "מראש היה לי ברור שמעבר ללימודים לא אשאר שם", הוא מספר. "השפה שלי היא עברית, אני מאוד מחובר לישראל ולא רואה את עצמי פועל במקום אחר”.
כששב הנה, ניגן בכל מיני הצגות ומלבדן נשמעה הלמות נגינת התופים שלו בהופעותיהם של זמרים כמו אדיר גץ, עופר בשן, יובל דיין ועוד. זה בשגרה, אבל בשבילו גולת הכותרת יהיה האלבום שיופיע השנה. "האלבום הזה אמור להיות מעין תעודת זהות שלי", מצהיר להב. "כפי שאמרתי, אני מקווה יקדם אותי אל קדמת הבמה".