"יש לך משאף אבל התוקף שלו פג/ ובלעדיו קשה לך לנשום/ הרחובות שקטים עכשיו כמו בערב חג/ ברוכים הבאים לגיהינום/ ברוכים הבאים לגיהינום", כך מתגלגלות על לשונו של אייל שכטר, סולן להקת "אבטיפוס", מילותיו של שיר חדש, "ברוכים הבאים לגיהינום", שבימים טרופים ואפוקליפטיים של קורונה נתפס כשיר שיושב בול על התקופה. "הקלטנו את השיר כבר לפני כמה חודשים, כחלק משירים חדשים שאמורים להיות השלד המרכזי של האלבום הבא של 'אבטיפוס'", מספר אמיר בן דוד, שכתב והלחין את השיר. "חשבנו לקראת ההופעות בקיץ להוציא אחד מהם כסינגל. 'ברוכים הבאים לגיהינום' עוד לא היה גמור כשמשבר הקורונה פרץ. הוא היה אצל המוזיקאי יועד נבו באולפן שלו בלונדון, מחכה למיקס ולמסטרינג. הדבר הכי מוזר הוא שאני אפילו לא שמתי לב שהוא נהפך אקטואלי פתאום".

מתי נדלקה הנורה?
"כשהמשבר פרץ, הייתי כל כך עסוק במה שקורה לי ולמשפחה שלי, לחברים שלי ולכולם, שלא חשבתי בכלל על השירים. אבל אז טל יניב (חבר הלהקה) אמר: 'תגידו, שמתם לב איך השיר מתאר בדיוק את מה שקורה עכשיו?'. ואז בפעם הראשונה שמתי לב לזה. בום! זה היה כמו לחטוף מכה לפרצוף. ואז החלטנו שאם זה ככה, כדאי להזדרז ולהוציא אותו עכשיו. את הקליפ צילמנו בחדר העבודה שלי, איפה שאנחנו בדרך כלל כותבים ומקליטים, אבל הפעם, עם כל מסכי הטלוויזיה ברקע, שמדווחים בלי סוף על המשבר".

כשאתה מאזין לו היום הוא מקבל משמעות אחרת בעיניך?
"מצד אחד – לא. כי כאמור הוא בכלל נכתב קודם ובלי שום קשר. הוא מדבר על מצוקה כללית, ועל חרדות פנימיות. מצד שני - ברור שכן. אנחנו שרים שם 'הרחובות ריקים עכשיו כמו בערב חג', ואני מסתכל החוצה מהחלון והרחוב ריק כמו בערב חג. ובאמת יש תחושה של ערב אפוקליפסה ושל פחד מאוד גדול מהבאות. אצלנו ואצל כולם".

"זה שיר שמתאר את היומיום, את החרדה הקיומית של השגרה", מוסיף שכטר. "היא לא מפריעה לתנועה, אבל היא נמצאת שם. לפעמים בעוצמה מוחלשת, ולפעמים כצעקה פנימית עמוקה. אמיר מכיר אותי, ואני אותו, ושנינו מכירים טוב מאוד ממהלך חיינו את החרדה הזאת – ביחד ולחוד".

עם הנחיות משרד הבריאות על הסגר וביטול מופעי פנאי ותרבות, גם "אבטיפוס", בדומה לשאר אמני ישראל - ותיקים וצעירים כאחד - נאלצו לבטל הופעות ולשבת בבית. "אני מובטל לחלוטין מעבודה", אומר שכטר בכאב. "זה מזעזע בשני מישורים. הראשון: החרדה העצומה מול עניין התשלומים השוטפים. אני לא יודע מאיפה אביא כסף לשכר דירה בחודש הבא. המישור השני, מישור הרגש והעבודה: אני רגיל לעבוד. הנפש שלי עובדת בעולם של דימויים, מילים ורעיונות, והגוף שלי הופך אותם למחזות מוחשיים. זה נלקח ממני. אני מנסה למצוא פתרונות לרעב הזה לעבודה. בינתיים לא ממש מצליח".

"כמו כל האמנים – הפעילות שלנו כלהקה נעצרה לגמרי", אומר בן דוד. "מופעי הסלון ומופעי הלייב ברשתות החברתיות הם תגובה מעולה ומתבקשת ויפה של אמנים המנסים לשמור איכשהו על מה שהיה. יכול להיות שגם אנחנו נעשה משהו כזה בהמשך. למזלי הרב אני עובד גם בכלי תקשורת (אתר האקטואליה 'זמן ישראל'. ד"פ) שממשיך לפעול כרגיל. אבל אף אחד מאיתנו לא פטור מחרדה מהעתיד, שנראה כרגע מדאיג ומאיים ביותר".

איך אתם מתנהלים בימים אלו?
"אני משתדל לשמור על קור רוח. גם למען הילדים שלי, שסגורים איתנו בבית. הם מסתכלים עלינו, המבוגרים, וזקוקים לביטחון ולתחושת ההגנה שלנו. אלה ימים מוזרים שלא ידענו כמותם. אני מאמין שמשבר הקורונה מותח קו בהיסטוריה, שלאחריו המון דברים ישתנו. קשה לדעת כרגע מה, איך, מתי, כמה. אנחנו רק בתחילתו של המשבר, ואין לנו שום דרך להעריך מה יהיו מלוא ההשלכות שלו. זה זמן לקחת אוויר, להיזכר מה חשוב באמת ומה לא, לדאוג לאהובים שלנו ולשמור על סולידריות חברתית. אם יש משהו טוב במשבר כזה - עד כמה שאפשר להשתמש במילה 'טוב' בהקשר הזה - זה שהוא מזכיר לנו, שלמרות כל ההבדלים בינינו, ולמרות כל השנאה שמנסים לזרוע בינינו, בסופו של דבר כולנו בסירה אחת, כולנו פגיעים מאוד, וכולנו תלויים זה בזה".
שכטר: "עוד לא הסתגלתי למצב הזה, אני מרגיש כמו כדור פורח שאין שום דבר שמעגן אותו לקרקע והוא נסחף בלי יכולת לעצור. אני מניח שעוד כמה ימים תחזור אליי בהירות המחשבה".

"אבטיפוס", שהייתה חלק בלתי נפרד מסצינת הרוק הישראלי של ימי "רוקסן" המיתולוגיים, פעילה החל מאמצע האייטיז והיא חתומה על כמה מהלהיטים הבלתי נשכחים בפסקול הישראלי, בראשם "בוקר טוב עולם" ו"תשאירי לי מקום לחבק אותך".חמש שנים חלפו מאז אלבומה האחרון של הלהקה ("הודעה לנוסעים מחוץ לזמן"). במהלך הזמן שחלף, למעט הופעות ברחבי הארץ, התמקדו חברי הלהקה בעבודה על שירים חדשים מפרויקט חדש שעתיד לראות אור בקרוב.

"האלבום החדש תפס כיוון שונה מהאלבומים הקודמים שלנו", מסביר בן דוד. "אני חושב שאפשר לשמוע את זה כבר ב'ברוכים הבאים לגיהינום'. התחלנו לעבוד עם כלים ושיטות הפקה שלא עבדנו איתם קודם, בחיפוש אחרי סאונד חדש, כיוון חדש. התחדשות היא הדבר הכי חשוב באמנות".

"זה יהיה פרויקט בן כמה שירים, שנחליט איך ובאיזו צורה להגיש אותו. בעיקר אלקטרוני ואקוסטי, עם סאונד מאוד דומה למה ששומעים כאן", מציין שכטר. "זה מה שמעניין אותנו בתקופה האחרונה, סאונדים אלקטרוניים ואיך הם משתלבים בתוך הסאונד האקוסטי שאפיין אותנו כל כך".

מה משאיר אתכם ביחד כל השנים האלה?
בן דוד: "אף אחד לא רוצה ללכת הביתה! נודניקים!".

שכטר: "הלכנו לרבנות, אבל הם לא הסכימו לערוך טקס גירושין שכולל רק גברים. אז בינתיים אנחנו יחד".