כחובב אירוויזיונים (לא מושבע אבל עדיין) אני תמיד סקרן לעקוב ולשמוע את השירים המייצגים אותנו באירוויזיון, בייחוד בשנים האחרונות לאחר הזכייה ההיסטורית של נטע ברזילי עם TOY.
בקדם שעבר האזנתי בקשב רב והימרתי ש"פקר ליבי" ייצג אותנו והוא אכן זכה, אבל בסופו של דבר בשל הקורונה זה לא יצא לפועל, ועדן אלנה, שהיא זמרת מצוינת, קיבלה את הצ'אנס לקדם אירוויזיון משלה כשמאות שירים נשלחו לתאגיד השידור הציבורי ואתמול נבחר השיר הזוכה שייצג אותנו ברוטרדם.
השיר שזכה, "Set Me Free", לא היה הפייבוריט שלי כי הוא נשמע לי, גם בהאזנות חוזרות ונשנות, כניסיון לחבר שברי פזמונים לא קשורים לכדי שיר אחד. עובדה, ארבעה אנשים היו צריכים לשבת כדי ליצור שיר אחד (עידו נצר, עמית מרדכי, נועם זלטין ורון כרמי) שלא באמת מתרומם.
התוצאה? טראש פופ נוסחתי, שבלוני ברמת סקיצה וביצוע טכני מדי ובכלל לא מרגש, לא מלהיב ולא מעניין עם בריחות מבטא ישראלי של אלנה.
הטקסט מטומטם ("מעלה עוד סטורי כותב שם DON’T WORRY?", נו באמת), הלחן מבולגן לי מדי ורק העיבוד מצוין. זה לא שיר שראוי לדעתי לייצג אותנו באירוויזיון ובטח שלא להגיע למקום טוב. תנחומיי לאלנה על הפאשלה שהולכת לקרות לה באירוויזיון השנה. בעצם זו הפאשלה של כולנו.