ממעצבת תלבושות הישר ללב הקונצנזוס של הזמר הישראלי

חמוטל בן זאב לא תשכח איך נולד לה ב־84’ “לתת”, השיר של חייה. היא עבדה אז במשרדו בתל אביב של המפיק שלמה צח כמזכירת הפקה, כמעצבת תלבושות וכמגישת קפה מיומנת. יום אחד, בצאתו מחדרו של צח, נתקל בה בעז שרעבי. “צח סיפר לי שאת כותבת יפה”, אמר, ולהפתעתה הציע לה לכתוב לו לקראת נסיעתו להופעות בפריז שיר שיתאים לקהל שם. “אולי משהו עם ‘לתת’ שזה ‘הראש’ בצרפתית?”.

בן זאב יצאה מסוחררת אל הרחוב. כל הדרך אל ביתה בזכרון יעקב לא הרפתה ממנה המילה “לתת”. “שאני, זאת מהקפה, אכתוב לבעז?”, השתאתה. “הייתי בטוחה שהוא הסתלבט עליי. מרוב התרגשות נהיה לי חום. כשהגעתי הביתה, השיר נשפך מתוכי בבת אחת, בלי מחיקות, בלי טיוטות. כשהקראתי לבעז את השיר, הייתה התינוקת שלי, בתי הבכורה אודליה, בזרועותיי. עברו שבועות או חודשים. הפעם תפס אותי הצלצול מבעז בבית חולים בירושלים, שם הייתי מאושפזת לשמירת הריון עם בתי השנייה, כרמל. כשקראו לי לטלפון, דידיתי אליו, מחוברת לאינפוזיה. כששמעתי לראשונה מבעז את הלחן שלו לשיר, הייתי המאושרת באדם”.

מה שנחשב היום לשיר פופולרי ואהוב, שנבחר כ”שיר היובל” של גלי צה”ל, נתקל אז במהמורות. “השיר, שהיה על נתינה בין בני זוג, וניתן לפרש אותו גם כנתינה למדינה, לא התקבל מיד”, מספרת בן זאב. “באלבום ‘משאלה’ של בעז, שבו הופיע בראשונה, הוא די הסתתר בין שיר הנושא לבין הביצוע של בעז ל’ברית עולם’ והדואט שלו ‘לשיר איתך’ עם שושנה דמארי. אולי המורכבות במבנה שלו עיכבה את פרסומו. למעשה, הקהל הרחב נחשף אליו כעבור חודשים, כשנבחר ללוות את אחד הרגעים הדרמטיים בסרט ‘אבא גנוב’ של יהודה בארקן. השורה ‘לתת את הנשמה ואת הלב’ טבועה על מצבתו של בארקן”.

“לתת מהנשמה ומהלב”, כך נקרא ספר שיריה, המלווה בציוריה, של בן זאב, 65, שהופיע בימים אלה בהוצאת “מילים מדברות”. השירים הם תמצית חייה של מי שחתומה על להיטים דוגמת “עולה עולה”, “אמן”, “שובי לים”, “לכי אחריי במדבר” ו”צובט לי בלב”.

השיר, שהעניק לספר החדש את שמו, הוקלט על ידי עפרה חזה בערוב ימיה למיזם “עבודה עברית” בשנת היובל למדינה. “בעקבות ההקלטה של עפרה, התיידדנו בשיחות בטלפון”, מספרת בן זאב. “'תכתבי לי משהו בסגנון "לתת"', אמרה. השיחה האחרונה בינינו הייתה שלושה ימים לפני שאושפזה, ובה היא השאירה לי הוראות מדויקות מה היא רוצה בשיר. לצערנו, ההוראות הפכו למעין צוואה אמנותית שלה. בשיחה היא אמרה שהיא מקוררת ודיברנו על תרופות סבתא, אבל אי אפשר היה לדעת שהיא תאושפז במצב קשה”.

נפגשתן?
“לא. כששמעתי על האשפוז שלה, הגעתי לתל השומר, כשהטקסט של השיר שעליו דיברנו היה בתיק שלי. חשבתי שזה ירומם את רוחה, אך כבר לא היה למי לקרוא. יותר מאוחר השיר שכתבתי, ‘נדר’, הולחן ובוצע לזכרה על ידי רינת גבאי, והפעם נקרא ‘גן קסום’”.

שבירת דיסטנס

בן זאב היא בתם של השחקן מרדכי בן זאב, מאבות התיאטרון הישראלי, ושל בתיה בן זאב, זמרת אופרה, שעם נישואיה פרשה מהבמה כדי להתמסר לגידול ילדיה – דורי (בן זאב, השדרן, הפזמונאי, והשחקן – יב"א), חמוטל וערן. לאם בתיה מניות בקריירת הכתיבה של בתה. כשכילדה בגן, נחה על חמוטל ההשראה והיא הייתה מכריזה “יש לי שיר”, האם מיד הייתה נרתמת להעלאת היצירה על הכתב. אחת היצירות הללו, “שיר הדבורה”, נשלחה על ידי אמה לעיתון הילדים “אצבעוני” והפכה לשירה הראשון שפורסם.

כבתו של שחקן, בן זאב גדלה מאחורי הקלעים של התיאטרון. “הייתי באה להצגות ולחזרות והסתכלתי בעיניים מהופנטות איך אבי היה מתאפר”, היא מספרת. “בבית הייתי עוזרת לו בשינון הטקסטים של ההצגות. חוץ מזה הייתי ילדה של שירים, והצטברו אצלי מחברות מלאות בשירי מצעד הפזמונים, שהייתי רושמת תוך האזנה לרדיו”.

היא שירתה בצבא כמורה חיילת, עבדה כמלבישה בתיאטרון חיפה ועברה לתל אביב כדי ללמוד הוראת אמנות פלסטית. אגב כך מלצרה. השיר הראשון שלה שהוקלט היה “שיר לשירים”. “הגעתי לכך ב־79’, כשעבדתי כאמור במשרד ‘אורות’ של צח", היא משחזרת. "לאחר הזכייה של גלי עטרי ו’חלב ודבש’ עם ‘הללויה’, כשהיה חסר שיר להשלמת התקליט שהוציא להם, צח הבחין בשירים שלי שפורסמו בירחון ‘את’ והבין שבנוסף לכל מה שעשיתי במשרד, אני גם כותבת. אז הוא מסר לי קלטת עם לחן של קובי אשרת. ‘נסי לכתוב על זה משהו’, הציע לי. הופתעתי, מפני שמבחינתי הייתה כאן שבירת דיסטנס”.

“שיר לשירים” יכול היה להישאר בגדר הבלחה חד־פעמית. זה היה לא רק השיר האחרון בתקליט, אלא גם שכל החומר בתקליט, לבד משירה של בן זאב, היה פרי שיתוף פעולה של אשרת עם שמרית אור. אלא שהלהיט של בן זאב הושמע בלי סוף ברדיו בעודה ממשיכה במשרד בשגרת יומה האפורה, כולל עיצוב התלבושות למופע “יורדים על השבוע” בבימויו של מוטי קירשנבאום. “כל השמעה של השיר ריגשה אותי”, היא נזכרת. “היה לי קשה להאמין שזה יצא ממני”.

“שובי לים”, להיטה השני של בן זאב, נולד אף הוא בעידודו של צח, זמן קצר לאחר “שיר לשירים”. “אני זוכרת את אילנה אביטל כנערה עולה חדשה, מוכשרת מאוד ומתוקה, שצח התאהב בה ונשא אותה לאישה”, מספרת בן זאב. “הוא הביא לי לחן של שוקי לוי, שלו כתבתי את המילים של ‘שובי לים’. כשצח היה מביא משהו, הייתי מבצעת. עד היום הוא בשבילי הבוס. מילות השיר התחילו מכך שלפני העבודה הייתי עושה סיבוב במרינה, לאורך הים, כתל־אביבית צעירה שניסתה לחפש את מקומה בעולם. איכשהו חברו כאן מילים די עצובות עם לחן שמח. את השירים הבאים שלי עם אילנה היא הלחינה”.

כמו הצעירה שבשיר, גם בן זאב חיפשה כאמור את דרכה. למרות הביישנות שלה התדפקה על דלתות משרדי אמנים ונדחתה עם השירים שבידיה. היא ניצלה מלגת לימודים בתחום עיצוב התלבושות כדי לצאת להתרענן בניו יורק. למחייתה שם היא מלצרה, מכרה פלאפל ברחוב, עבדה כמחסנאית, סרגה סוודרים ומכרה אותם. ביום שישי אחד היא נתקלה בניידת של חב”ד. כשנשאלה אם היא מדליקה נרות שבת, השיבה בשלילה תקיפה, אך ניאותה לקבל פמוט ונר. “אז הרגשתי שנדלק לי האור”, היא מציינת. “זה היה רגע המפנה בחיי. שם הייתה התחלת הדרך שלי אל מקום שנפשי צמאה לו”.

אחרי שני חורפים קרים בתפוח הגדול החליטה בן זאב, שהייתה אכולת געגועים למשפחתה, לחזור הביתה. על הדרך יצאה לבקר חברה במיאמי, ושם חייה התהפכו. היא פגשה במסעדה מקומית את אהבת חייה, מרק עפרון, עובד סוציאלי למוד נדודים שטיפל בנוער עבריין, גרוש ומטופל בשלושה ילדים קטנים. זה לא הפריע להם להתאהב, ובתוך חודשיים חזרה ארצה עם ארבעתם. “ביולוגי או לא, פעלתי על פי רגש ומכל הלב כשקיבלתי את ילדיו של מרק כאילו היו ילדיי, והיהדות חיברה בינינו”, היא מספרת. “מההתחלה השיחות שלנו היו על ריבונו של עולם. קראנו יחד את פרשת השבוע והעמקנו במקורות”.

השניים נישאו בגבעת ברנר. היא הוציאה שלושה ספרי שירה מיבול התקופה הניו־יורקית שלה, ובמקביל גיששה את דרכה חזרה אל תחום הפזמונים. זה לא היה קל. פניות רבות שלה העלו חרס, ובמקביל היא שמרה כל הזמן על קשר עם משרדו של צח. אחד מלהיטיה הראשונים באותה תקופה היה “איש יקר שלי”, ללחן שכתב יוני רועה לאביבה אבידן. “איש יקר שלי, אישי ואהובי/ אתה הרוח הסוערת בלבי/ בלילות הכי קרים/ ברגעים הכי שבורים/ אתה תמיד איתי”, שרה אבידן בשיר, ובן זאב אומרת: “למעשה, זהו שיר אהבה לבעלי, מרק, שבלעדיו אולי הייתי אבודה”.

תסבירי.
“לא הייתי אומרת שאני אסטרונאוטית, אבל אני אדם שחי בעולם של המון יצירה, אמנות ודמיון, מה שמביא לרגישויות שאיתן קשה להתנהל בעולם. עטפתי את עצמי בחומת מגן מדהימה שמאפשרת לי ליצור את כל היצירות שלי. אני מודה לאלוהים ולמרק על שבכלל הוא הסכים להתחתן איתי. להתחתן עם אדם יוצר זה לא דבר פשוט מול תהפוכות הנפש, הכרוכות ביצירה שלו (צוחקת)”.

אגב כך הפכה בן זאב לחיית פסטיבלים. “גם זה נולד מהקשר עם צח”, היא אומרת. “השיר ‘עולה עולה’, למשל, היה בגלגולו הראשון שיר ילדים שנכתב לפסטיגל. ‘זה שיר לאירוויזיון!’, קבע צח כששמע את הלחן של קובי אשרת ורכש אותו לביצוע של יזהר כהן שם. לא יכולתי לנסוע איתם לשוודיה, אבל הייתי בטוחה שאגיע בימיי לאירוויזיון. עשור לאחר מכן נסענו עם ליאורה לאירוויזיון באירלנד עם השיר ‘אמן’ שהלחין משה דץ. אני אוהבת את הדצים. לכן כתבתי להם את ‘כל מה שקדם’ על פי לחן שהם הביאו מחופשה בטורקיה ואת ‘מראה של ילד’ על פי לחן של אריס סאן. אני גם אוהבת את שושנה דמארי, שזכיתי לכתוב לה את ‘הביטו אל האור’”.

“פעמיים שירים שלי ייצגו את המדינה ועוד לא אמרתי די”, מוסיפה בן זאב. “אני מנסה כל שנה. שלחתי גם שירים לקובי מרימי ולעדן אלנה. זה מאתגר אותי. אני מאמינה ששירים לא הולכים לאיבוד, וכעבור זמן אולי ניתן לעשות איתם משהו”.

כבוד לאבא

שיר שיקר מאוד ללבה של בן זאב הוא “כל עולמו”, שאותו היא פותחת כך: “שנות השלושים, בית ספר תחכמוני/ ילדים, משפחה, חיים בעוני/ חולות, חלומות, שפת אביו ואמו/ תמיד הבמה כל עולמו”. בשיר הזה, שהלחין אחיה דורי, עשו השניים כבוד לאביהם, שהלך לעולמו בגיל 94.

כיום האחים לבית בן זאב מלוכדים מאוד וגרים במרחק קצר זה מזה: דורי וערן בבנימינה; וחמוטל כאמור בזכרון יעקב. תואר יקירת המושבה הוענק לה באחרונה. עונג אפרון, צעיר ילדיהם של חמוטל ומרק, הוא שחקן, שבימים אלה כיכב בסדרת “בלק ספייס”. בתה אודליה היא עורכת דין וכרמל עוסקת בקולינריה לאירועים.

בין שלל עיסוקיה, בן זאב נרתמת גם למאמצים להשיב ארצה את גופותיהם של החיילים הדר גולדין ואורון שאול ז”ל. “שמחה גולדין למד איתי בתיכון בחיפה”, היא מספרת. “מאז אני זוכרת גם את חברתו, שהייתה לאשתו (לאה גולדין – יב”א), ואנחנו חברים כל השנים. זה מביא אותי לפעול לצדם במאמצים להשבת הדר והנעדרים האחרים”.

לבסוף, על רקע השיר “לתת”, לדעתך באמת יש בארץ תרבות של נתינה?
“מה יותר יהודי ומה יותר ישראלי מלתת? הנתינה היא המהות שלנו ומה שמייחד אותנו. מהו שיר היובל שבחרו חיילי צה”ל? ‘לתת’. ואיך נקרא כעת מבצע החיסונים? ‘לתת כתף’. כשנותנים, יש אחדות שכה נחוצה לנו”.

הוצאת פטנט על המילה “לתת”?
“כשארגון ‘לתת’ נקרא כשם השיר שלי, זה היה בשבילי אושר גדול”.