"כשקיבלתי את שירו של אהוד מנור 'קפה אצל ברטה', ב73', עדיין לא הכרתי אותו אישית, למרות ששמעתי עליו המון", נתן כהן משחזר לרגל צאתו עם לחן חדש לשיר של היוצר המופלא, שמחרתיים יציינו 80 שנה להולדתו.
"זה היה דרך המפיק האגדי שלמה צח. בדיוק אז חיפשתי שירים לאלבום של 'הנשמות הטהורות' והטקסט דיבר אלי ומצא חן בעיניי בהיותו כתוב בשפה מדוברת ולא בשפה גבוהה, כפי שכתבו באותם ימים".
תהית על קנקנה של ברטה?
"לא. בשבילי זה היה סיפור דמיוני. אחרי הרבה שנים התברר שהשיר היה מבוסס על הדמות האמיתית של רחל, מגדת עתידות בחיפה, שצדי צרפתי, חברו הטוב, היה הולך אליה. אהוד שינה לברטה כדי שזה יישמע יותר מסתורי".
כאן כהן מגרה את סקרנותנו ובטרם נתרכז ב'הסיפור שלי', השיר החדש, שיוצא היום, נסגור את עניין "קפה אצל ברטה". "כאמור הלחנתי את השיר לביצוע 'הנשמות הטהורות' עם 'נאום היונה', עוד שיר של אהוד", הוא מדגיש.
"היינו מוכנים להקלטה, כשפרצה מלחמת יום כיפור. אז יצאנו להופעות בחוליה אחת עם מוטי גלעדי ועם יגאל בשן. בין ההופעות ההרכב שלנו המשיך בחזרות והכנסתי את השיר לרפרטואר. הקהל קיבל אותו בצורה יוצאת מהכלל ואגב כך יגאל בשן התאהב בשיר".
רק התאהב?
"לא, הוא גם רצה להקליט אותו והסברתי לו שזה לא יוכל לקרות מפני שאנחנו אמורים לסיים איתו את התקליט שלנו. אז קיבלנו הודעה מחברת התקליטים שהתקליט שלנו מעוכב במשבר של אחרי המלחמה. בעודנו ממשיכים בהופעות של המילואים, נכנעתי ללחצים של יגאל, כדי שהשיר לא ישכב סתם כך במגרה, אבל הבהרתי לו שכשיופשר התקליט, גם אנחנו נוציא אותו. 'אין בעיה, הכל בסדר', הוא אמר. מאז, כשאני שר את 'קפה אצל ברטה', אני נשאל לא אחת מדוע אני שר שירים של יגאל בשן והאם אין לי שירים שלי. לך תסביר...".
"כשנפגשתי לראשונה עם אהוד בצאת התקליט שלנו, בשבילי זאת הייתה התרגשות בלתי רגילה", הוא מוסיף. "זאת, לא רק מהערצה כלפיו, אלא מהיכולת שלו להתחבר עם כל אחד. מהשירים האחרים שלו שהלחנתי התפרסם 'שני קולות', ששרתי עם עירית בולקא".
עכשיו במעבר חד אל "הסיפור שלי". "אהוד מאוד אהב את נתן והיה לו חיבור מיוחד איתו", מעידה עפרה פוקס-מנור, אלמנתו. "אכן, כשמצאתי את המילים של 'הסיפור שלי', חשבתי מיד על נתן, המלחין הרגיש כל כך. יצא לו לחן מקסים, שחבל שאהוד לא זכה לשמוע אותו".
כמו רבים משירי הפזמונאי האהוב, "הסיפור שלי" הוא שיר מנחם מאין כמותו, כפי שכתב: "זה הסיפור שלי/ ועוד מילים צריכות להיאמר/ כי יש המשך טוב לסיפור שלי/ אני יודע איך הוא יישמר".
כהן: "אם לומר את האמת, הלחנתי את השיר אחרי כמה שנים שלא הלחנתי שום דבר, לאחר שראיתי שאין ביקוש לסחורה שלי. נכנסתי לחידלון ביצירה והתרכזתי בהפקות של זמרים אחרים באולפן שלי. אבל השיר 'הסיפור שלי' הדליק אצלי משהו והחזיר אותי להלחנה".
גם להוצאת אלבום חדש לאחר למעלה מ-20 שנה?
"זה לא הזמן".
מה באולפן שלך?
"מאז הקורונה אני עובד מעט מאוד וכשהיו הסגרים, לא עבדתי בכלל".
אז ממה חיים?
"קצת מתמלוגים, גם ממענקים שקיבלתי כמו יוצרים אחרים ובהתאם לגילי יש גם ביטוח לאומי. עכשיו יש צפי לקצת הופעות, שאולי ישנו את המצב".
אמרו לא פעם שאתה מעדיף ל"הסתתר" באולפן מאשר לצאת להופעות.
"אכן, אני מעדיף לעבוד באולפן ולא רק בהקלטות ובשירים שלי. יוצא שאת רוב הזמן אני משקיע בשירים של אחרים".
איך אתה מסתדר עם עידן הטודובום במוזיקה?
"אני לא משתתף בחגיגה. נראה לי שזה יהיה די פתטי אם אנסה. אני לא ממש מתחבר לשירים האלה, אבל יש הפקות מעניינות. תמיד הייתי בעד לא לעבוד לפי הספר כל הזמן ויש אומרים שבכך הקדמתי קצת את זמני".
מה עושה לך יום הולדתך ה-70, החל ב-30 החודש?
"זה לא הכיף הכי גדול. משלימים עם זה שיש דברים שכבר אי אפשר לעשות אותם. למעשה, אני שלם עם עצמי וטוב לי איפה שאני נמצא. אין לי שום מרירות כלפי כלום ואני די מבסוט מאיך שהצלחתי למצות את הפוטנציאל שלי".