בחליפת פרנזים ורודה-מנצנצת ובמובים בהשארת מרקורי, זוכה העונה האחרונה של "הכוכב הבא", תמיר גרינברג, מילא אמש את אמפי שוני והעיף את הקהל באוויר. את ההתרגשות למשמע קולו המטריף, יחד עם הקסם שיש באמפי שוני - לא נוכל להעביר על כתב, אבל בכל זאת ננסה לדייק את החוויה ככל שניתן.
גרינברג, שטרם הוציא סינגל רשמי ראשון מלבד אלו שכבר נמצאים ברזומה שלו, פתח את ההופעה בכמה משיריו המקוריים והזכיר לנו את הייחוד שלו בנוף המוזיקלי הישראלי. בין לבין, הפציץ עם מיטב שירי הקאבר שביצע במהלך התוכנית שהביאה אותו עד הלום, שבהופעה הוא לא שכח להזכיר ולהודות על כך.
אורחת מפתיעה בהופעה (האמנם?) היא לא אחת מאשר זוגתו לדואט המהולל ל-Hallelujah, הלוא היא ואלרי חמאתי המהממת. חמאתי התאימה עצמה לאירוע כשבאה בעצמה עם חליפה ורודה, אם כי סולידית יותר מזו של הרוקסטאר, וביחד השניים ריגשו את כולם פעם נוספת עם דג'ה וו מתוק לאותו ערב בלתי נשכח בו השניים ביצעו את הקאבר וגרמו לצופים בבית לשים את הפוליטיקה בצד ולהנות מהגרסה הערבית-אנגלית לשיר העל-זמני של לאונרד כהן.
נציין כי מהרגע שוואלרי התלוותה אליו לבמה והלאה, האנרגיות במקום התפוצצו, כאילו הקהל ראה בחלקה הראשון של ההופעה מעין משחק מקדים לפיצוץ הזה, ולבאים אחריו. ומשם, זה עבד כמו קסם. הקהל קם על רגליו, רקד, צעק, התרגש, והאווירה הייתה בשיא.
את המופע חתם גרינברג בשיר הזכייה שלו "Tell me where the light goes" ובאינטרפרטציה שלו לשיר "שבורי לב" של חנן בן ארי, וסיכם את הערב הקסום הזה. נציין כי אין ספק שאמפי שוני הוא בין המקומות היפים בארץ לערוך בו מופעים כאלה, אבל בנימה אישית, כולנו נוכחנו לכריזמה הנוטפת ממנו על הבמה, ועל כן בר קטן ואפוף היה לגמרי יכול לספק את אותה תחושה. ובכל מקרה, המופע הבא שלו ייערך בהיכל התרבות בת"א ב-17/11.