"פינה שותתת דם פרגים, מעולפים מחום, עשב-בר עיקש חותר ומתחת קיר בטון" - אמרו אתם מי כותב ככה כיום ומשיק מחרתיים ב"לבונטין  7", אלבום שני הנושא שם מאוד לא עכשווי כמו "שביל התנים", ושר ברוגע המנוגד להמולה הרוחשת סביבו, את הסינגל האחרון בדרך אליו - "פינה". דומה שרק טיפוס לא שגרתי כמו יפתח שפירא מסוגל לכך אגב הצגת עצמו כ"אני טיפוס נוסטלגי בצורה מאוד עמוקה, עם עולם מושגים ישן לעומת מה שהולך היום".

הטבע על נופיו השונים מככב בשיריו ולדבריו ב"אלבום הנוכחי אני שר יותר על פרידה מהטבע". האם זו פרידה מרצון או שמא אתה מוחה על שגוזלים ממך את הטבע? - אני שואל אותו. "כן, הרגשתי שזה נלקח ממני הן בנסיבות החיים והן איך שהעיר הולכת ודוחקת את הטבע לפינה", הוא אומר.

הוא בן 34, נולד בפתח-תקווה, גדל ברעננה, וחי כיום במושב נטעים. שפירא הינו בנם של מהנדס ושל אחות גרושים. המוזיקה לא התנחלה אצלו מיוזמתו. "לא תכננתי לעלות לתורה בבר המצווה ועשיתי כן לבקשת סבא שלי", הוא מספר. "מי שהכין אותי לעלייה לתורה קבע שאני מאוד מוזיקלי, מה שנפל עלי בהפתעה גמורה. פתאום הרגשתי שיש לי זכות ללמוד מוזיקה, תחילה גיטרה ואחר כך פסנתר".

גם אם חזותו איננה מעידה על כך, שפירא, בוגר תיכון בעירו, עשה בצבא שירות קרבי כמפקד טנק. לדבריו, כשהשתחרר למד באוניברסיטת תל-אביב פילוסופיה ומוזיקולוגיה. "אחרי זה היו לי כמה שנים של נדודים, שבהן לא בדיוק ידעתי מה לעשות עם עצמי", הוא מעיד. "לפרנסתי עסקתי בהדרכה במוזיאונים".

הוא מציין שבגיל 28 לקח את עצמו בידיים והתאפס סופית על המוזיקה, לאחר שאחד מעמיתיו להדרכה,שהינו גם שחקן, פשוט זרק אותו למים. "הודות לו חזרתי לפסנתר מתוך הרגשה שזה - זה", הוא מעיר. במקביל מתפרנס שפירא מענף הנדל"ן והוא חובק עם בת זוגו את לביא, עולל בן שנתיים וחצי, שמתחבר לשיריו של אביו.

כאן מן הראוי לציין, שאת האלבום הנוכחי, כמו את קודמו, הפיק מוזיקלית תומר ישעיהו, חברו מהתיכון. איך אומרים? - שיתוף הפעולה שלהם הוא בינגו: "אנחנו שונים ומבחינות מסוימות תומר משלים אותי, כשעם הכישרון האדיר שלו הוא מחבר את הרוגע שלי עם הקצב של היום".

כמי שנשמע לי כדי ביישן, איך זה מסתדר עם ההופעות?
"זה אמנם קשה, אבל אני עובד על עצמי בכיוון. מבחינתי, כל החשיפה והיציאה החוצה היא משהו לא קל. עלי להתרגל למציאות שכדי להפיץ את המוזיקה שלי, עלי כאילו למכור את עצמי. לפני שאני יוצא אל הקהל, אני לוקח לגימה ומתגבר על הביישנות שלי. ככה זה - בחרתי דרך ואין ממנה חזרה".