באפריל השנה, בסיבוב ההופעות הראשון שלו אחרי תקופת היובש של הקורונה, פול מקרטני ביצע דואט עם ג'ון לנון. תרחיש בלתי סביר בעליל זה התקיים במהלך ביצוע השיר "I’ve Got a Feeling", שיר שכתבו ושרו השניים יחד בימי הביטלס. לנון הוקרן על המסך הענק מבצע את השיר מתוך הסדרה הדוקומנטרית שפורסמה לאחרונה, "Get Back", סדרת מופת בבימויו של פיטר ג'קסון, שהיוותה בשורה אמיתית למעריצי הלהקה. מקרטני שפנה אל המסך שמאחוריו וצפה בלנון, הצטרף אליו בשירה במעין דואט חצי־שמיימי.
ג'ון לנון נרצח אומנם לפני יותר מ־41 שנים, אך הדמות שלו ממשיכה ללוות את חייו של מקרטני מאז. הוא מזכיר את לנון בראיונות ובשירים, ומבצע את שיריו בהופעות חיות. מתוך המספר המרשים של אלבומי הסולו שמקרטני הוציא לאחר פירוק הביטלס, הרוב הגדול מכילים שירים נוסטלגיים על ימיו בביטלס או באופן ספציפי יותר, על חברותו עם ג'ון לנון. יש המפקפקים ושואלים מדוע מקרטני חש בצורך להזכיר את לנון בהזדמנויות רבות כל כך, ומדוע גם אחרי 52 שנים מפירוק הביטלס הוא עושה הכל כדי לספר לעולם כמה אהב את ג'ון לנון וכמה הוא מתגעגע אליו. אלה טוענים שמדובר בניסיון של מקרטני לשלוט בהיסטוריה של הביטלס ולפתח נרטיב מסוים שמיטיב עמו. לפי הנרטיב הזה, שעליו כבר לא יכולים לחלוק חצי מחברי הלהקה, הביטלס היו להקה של שני חברי נפש שהובילו אותה יחד. הדבקות בנרטיב זה מונעת אמירות מאוד נפוצות לגבי תפקידו המשני של מקרטני בלהקה, או אמירות לגבי התנהגותו השתלטנית והלא הולמת בשנים האחרונות של הביטלס.
עם זאת, אם מתעמקים בסיפור ההיכרות בין לנון למקרטני ובסיפור החברות ביניהם, קשה שלא להאמין לקרבה האדירה כפי שמציג אותה פול מקרטני. השניים איבדו את אימותיהם בגיל ההתבגרות, וחלמו יחד על קריירה מוזיקלית. לפי חבר ילדות, לאחר מות אמו, לנון ניתק קשר עם רוב חבריו פרט לפול מקרטני. האובדן היה אחד הקווים המחברים ביניהם, אך גם האהבה למוזיקה וליצירה. לפני פרסום הביטלס השניים נהגו לטייל ולהופיע יחד, בתקופה שבה, לדברי מקרטני, הם "בנו את החברות ביניהם ולמדו יחד על הרגשות ועל החלומות שלהם".
החברות הקרובה נמשכה בתקופת הביטלס, ובאה לידי ביטוי גם בכתיבה ובקרדיט משותף לשירים שכתבו יחד ולחוד. היצירה המשותפת זכורה למקרטני כחוויה חיובית ומעצבת וכשיא החברות ביניהם, שכן אז הם נפתחו זה אל זה, נחשפו ואף היו קרובים פיזית. לדבריו הוא "מתייעץ" עם לנון עד היום בזמן כתיבת שירים. חברות זו הובילה להכתרתם של השניים באופן בלתי רשמי לצמד הכותבים הפורה ביותר בהיסטוריה של המוזיקה הפופולרית, כשהם משאירים מאחוריהם קורפוס יצירה אדיר שנגע לא פעם בנושאים אישיים, עמוקים או כאובים.
הקרבה הרבה, שתוארה על ידי הסובבים אותם כזוגיות אוהבת ואינטנסיבית לא פחות מכל מערכת יחסים רומנטית, הובילה גם לפרידה כואבת שלוותה בדיאלוג מוזיקלי עוקצני וטעון בין השניים, שארך לא פחות משלוש שנים. אקורד הסיום היה I Know (I Know)"", שירו של ג'ון לנון, שבו הוא מודה לבסוף - "היום אני אוהב אותך יותר מאתמול", כקריצה לשיר "Yesterday" של מקרטני.
כשמביאים את כל אלו בחשבון, וחושבים על הטרגיות של מערכת היחסים הזאת שנגדעה במפתיע ברצח הנורא של לנון, אפשר להניח שפול מקרטני לא מנסה לשכתב את ההיסטוריה - אולי הוא פשוט מתגעגע לחבר הכי טוב שלו.