עומר אדם, שלאחרונה הוציא את אחת הבלדות הטובות לטעמי ("לבד על המיטה"), השיק השבוע שיר רומנטי מאד – "תמיד שלך" שבקליפו הוא מצולם ושר לבחירת לבו, יעל שלביה.
השיר, קליט ונחמד, אמנם מקבל משמעות חזקה לאור הזוגיות הטרייה והלוהטת בין השניים ועומר מבצע את השיר מצוין וברגש מלא כנות, אך בסופו של דבר זה שיר אהבה סטנדרטי ולא מיוחד יותר מדי, כך שקשה לי לראותו תופס תאוצה ונצרב בתודעה כחלק מלהיטיו הידועים שלו. לא משירי האהבה הגדולים ששמעתי אבל פול מקרטני עצמו אמר שלאנשים לא נמאס משירי אהבה 'טפשיים' (בהקשר זה קיטשיים ברמה מוגזמת).
יש איזה קטע עם השירים של אלה לי להב שבהאזנה ראשונה או שנייה קשה לי להתלהב מהם אבל בפעם השלישית הם כבר כל כך נקלטים לי בראש ולא עוזבים. זה קרה לי גם השבוע עם "מסיבת פיג'מות" שיצרו עבורה נתן גושן וסתיו בגר.
השיר נוסחתי ולא שונה יותר מדי משאר שיריה של אלה לי, אבל הוא מאד כיפי, בעל הגימיקים הקליטים שתופסים את האוזן והביצוע הטינאייג'רי שלה משרת היטב את השיר ורוקם שיר פופ מעולה שתפור היטב למידותיה.
איגי וקסמן, שנחשבת לאחת מנערות הזוהר של הפופ-רוק המקומי בניינטיז (ואף זמרת השנה ל-1997) חזרה אחרי פסק זמן מוזיקלי ארוך עם שיר חדש – "הספוט עליי" אותו יצרה יחד עם איתי שמעוני וערן גולדברג.
למעשה, בניגוד לזמרות בנות גילה (50) שמנסות להישמע כמו בנות נוער וחוטאות בשירים פתטיים שלא הולמים את הלך רוחן וישותן האמנותית, וקסמן ידעה בדיוק איך לתפור את השיר לאיכויותיה ולווייב שלה ויצרה שיר פופ קליט, כובש, לוהט וכזה שאי אפשר שלא לשמוע בריפיט. הברקה.