הזמר שלומי שבת, שהפך כבר מזמן לאחד הקולות הבולטים במוזיקה הישראלית, חובק את שירו החדש "כמה את יפה" וחוגג ארבעה עשורים על הבמות. בשיחתו עם איריס קול ב-103FM, סיפר על תחושותיו לאחר כל כך הרבה שנים של מוזיקה.
"אני בתקופה מאוד מרגשת ונרגשת לקראת המופע בקיסריה לרגל 40 שנות עבודת פרך", שיתף, "איפה שיש קהל אני מופיע, לא משנה איפה. אצלי זה החל מגיל 5, כבר בגיל 14 הייתי בלהקות ובגיל 16 הייתי מופיע במועדונים, אך רק בגיל 32-31 היה 'בגלל הרוח'. ברגע שאתה פורץ בגיל צעיר, לא יודעים להתמודד עם גל האהדה, זה משבש את כל הבסיס וזה מסבך".
בהמשך, הוסיף בהתרגשות: "זו עבודה מאוד קשה ליצור ולהופיע. אני מרגיש שעשיתי קריירה כל כך מכובדת, ואני חושב שאני נמצא בישורת האחרונה. הגעתי לשלווה נפשית, אני גאה במה שעשיתי. אני אוהב להיות עם הרגליים על הקרקע, במיוחד בשנים האחרונות שדברים משתנים במדינה בכזו מהירות".
באשר לפרשת לחיצת היד של הזמרת יובל דיין ונשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, שנדמה שיצאה מעט מפרופורציות, אמר שבת: "כשראיתי את זה, הדבר הראשון שעשיתי הוא להרים לה טלפון, לחזק אותה ולומר לה 'כל הכבוד'. זו אמונתה, אוהבים לעשות כאן מניפולציות, זו המדינה שלנו, כך הפכנו להיות. דברים טובים משעממים כאן".
בסיום, התייחס שלומי שבת לסינגל החדש, והסביר את מילותיו: "אני אדם שאף פעם לא פוליטי, אבל הייתה שם עקיצה קטנה בשיר, שכל העצים שלנו הפכו לבניינים. הכל מנופים כאן, אחד בונה על השני. אם הייתי האדמה, הייתי מתאבד מזמן. זה משפט שהוא בעצם הילדות שלי".