אלין גולן ממשיכה להתקדם, לאט ובטוח, בקריירה המוזיקלית שלה ושחררה השבוע את "כל הלילה", שיר שיצרו עבורה רותם חן ואופיר מלול. ניכר שגולן מאד רוצה למצוא את הישות האמנותית שלה, לטפח דנ"א משל עצמה ועובדת על כך קשה. ניתן לראות זאת בהבדל בין שירה הראשון "אין לי כח" לבין השיר הנוכחי, שכן השירה הבוסרית לאט ולאט משתפשפת יותר, אי הדיוקים בשירה מתמעטים והביטחון שגולן צוברת ניכר לאורך כל השיר.
על פניו, "כל הלילה" הוא שיר פופ סטנדרטי, עכשווי, כיפי ותפור ליכולותיה הקוליות של גולן. אני לא חושב שהשיר מספיק טוב, מבחינת מילותיו ולחנו, בכדי להפוך ללהיט פריצה עבורה, אך כשמדובר באמן שמעוניין לעשות דרך, וגולן, ממה שהתרשמתי בראיונותיה ובהופעותיה, רוצה לעשות דרך ולא מחפשת את פריצת האינסטנט – הוא שיר שהיא בהחלט יכולה להתגאות בלהיות חתומה עליו ובייחוד בהתפתחות שלה.
הבחירה שלה לעבוד עם מפיק מוזיקלי שונה היא מצוינת לטעמי מהסיבה שהיא יכולה לאתגר את עצמה קולית בכל פעם מחדש, לא ליפול לנוסחתיות או נישה (גם כשמדובר בפופ "סטנדרטי") ובעיקר לשפשף את עצמה עוד בג'ונגל שנקרא תעשיית המוזיקה.
איתי לוי ריגש השבוע בשיר שהקדיש לאמו, "לפעמים", בלדה שקטה ונוגעת שמוציאה ממנו את מיטב האיכויות הקוליות שלו. הבתים לא כל כך קליטים ולפרקים משעממים אבל הטקסט הנוגע והמצוין מכפר על כך, וכן הפזמון המתפתח ובעיקר הביצוע מציגים בלדה מעולה שעם סיפורו האישי של לוי אי אפשר שלא להזיל בה דמעה. הכנות והטוטאליות שהוא ביצע את השיר מובהקת ובולטת לכל אורכו וממצה היטב את הפוטנציאל שבו.
נינט טייב, שמוציאה שירים בקצב משלה, חבקה השבוע את "מה יהיה איתך", שיר רוק בועט ואישי שכתבה והלחינה בעצמה, בהפקה מוזיקלית בניחוח בינלאומי וביצוע מחוספס שדי מחזיר את העניין ברוק ישראלי, שנדחק יחסית לשוליים בשנים האחרונות, ומוכיח שרוק כחול לבן בישראל של 2023 יכול להיות מיינסטרימי, כיפי וממכר.
חיבור מפתיע היה לעופר ניסים ותמיר גרינברג בשיר שיצרו בצוותא – "Our Love", המשלב מוזיקה קלאסית, אלקטרונית, דאנס והמון סול ורית'ם אנד בלוז, כשהשילוב בין שני העולמות השונים של השניים רוקם משהו חדש, יפהפה, מסיבתי וקצבי.
זה לא שיר להאזנה בדרך או בהליכה אלא בעיקר שיר לריקוד במועדונים ובמסיבות, ולשם כך הוא נועד. כשיר להאזנה מעמיקה הוא לא מספק את הסחורה, אלא אם השניים יוציאו גרסה מקוצרת שלו, אבל כרגע – הוא בעיקר שיר שטח והוא מעולה בשביל זה.
שימו אוזן: ורד מושקובסקי – "אין לי זמן למסיבות"
שיר מעולה על בגרות, על התבוננות על החיים, על שינויים, על קבלתם, על הקושי ועל הטוב שבהם, שכתבה והלחינה מושקובסקי המוכשרת המבצעת את האוטוביוגרפיה (או לפחות חלקים ממנה) שלה בקול צלול ומיוחד, בלחן שובה ובטקסט שקל להזדהות אליו, ולא משנה באיזו תחנה בחיים אתם נמצאים.