100 שנה להולדתה של שושנה דמארי: הסיפורים מאחורי השירים הגדולים

כלניות (1945) מילים: נתן אלתרמן, לחן: משה וילנסקי
שיר הדגל של שושנה דמארי נולד במוחו של משה ואלין, אמרגנה והבעלים של התיאטרון הסאטירי “לי לה לו", שבו שיחקה ושרה דמארי בראשית דרכה. ואלין, שרצה לשלב בתוכנית השנייה של התיאטרון את דמארי בת ה־22, ביקש מהיוצרים הקבועים של התיאטרון, נתן אלתרמן ומשה וילנסקי, לכתוב עבורה שיר רומנטי. כשהשיר הגיע לידיו של וילנסקי הוא הלחין אותו בתוך יום.

בתחילה סירבה דמארי לשיר את השיר כי טענה שמילותיו אינן נוגעות בה. אולם אחרי שביצעה אותו לראשונה על הבמה, מחיאות הכפיים הסוערות של הקהל שינו את דעתה. דמארי הקליטה את השיר לראשונה בשנת 1948 ומאז לא הייתה הופעה, בארץ או בחו"ל, שבה לא ביצעה אותו.

“כששושנה סירבה לשיר את השיר הזה, משה ואלין דחף אותה לבמה ואילץ אותה לשיר", מספר המוזיקאי והזמר נתן סלור, נכדו של נתן אלתרמן. “השיר כל כך הצליח עד שהיא ביצעה אותו באותו ערב שלוש פעמים, והוא הפך לאחד מסמליה של שושנה. לשיר יש שלושה בתים עם השורה האלמותית ‘לכל דור יש כלנית וזמר’. כשהילדים ביישוב העברי בתקופת השלטון הבריטי היו רואים חיילים בריטים מתקרבים עם הכומתות האדומות, הם היו שרים את השיר ‘כלניות’ כדי לסמן שהחיילים הבריטים מתקרבים. בעקבות זאת הבריטים אסרו לשדר את השיר הזה. זה שיר נצחי". 

בכרמי תימן (1945) מילים: נתן אלתרמן, לחן: משה וילנסקי
השיר נכתב להצגה “זהירות צבע טרי" שהוצגה בתיאטרון “לי לה לו" בשנת 1945 בידי נתן אלתרמן ומשה וילנסקי, שאהבו לכתוב שירים על ההווי של בני עדות תימן. אלתרמן עבד עם זמרות תימניות רבות, ווילנסקי נהג לבלות בבית הכנסת שבכרם התימנים. יחד הם כתבו מעל 30 פזמונים העוסקים בבני עדה זו. 

השיר “בכרמי תימן", שדמארי נבחרה לבצעו בבכורה, מתאר את סיפורה של נערה תימנייה מהכרם שמאוהבת בבחור מסוים, אך אביה הזמין שדכן שישדך אותה, בניגוד לרצונה, לגבר אחר. השיר זכה לביצועים רבים, בין השאר של רוחמה רז, שלומית אהרון ומרגלית צנעני.

הקרב האחרון (1948) מילים: חיים חפר, לחן: משה וילנסקי
בזמן מלחמת השחרור ביצעה דמארי כמה מהשירים שהפכו לסמלי המלחמה, בהם “היו זמנים", “בת שבע", “הטנדר נוסע" ו"הקרב האחרון". “ההזמנה הבהולה הגיעה לתיאטרון 'לי לה לו' במהלך הופעה", מספר עפר גביש, חוקר זמר ומנחה אירועי שירה וטיולים מזמרים בארץ ובעולם. “הודיעו שקבוצת פלמ"חניקים יושבת עכשיו ב’קפה ירדן’ ויורדת עוד הלילה לדרום וצריך לשמח אותם. זמן קצר קודם לכן הלחין משה וילנסקי שיר חדש שקיבל מחיים חפר, ‘הקרב האחרון’.

כשהחלק הראשון של ההופעה הסתיים, והקהל יצא לשתות קפה, פסנתרן הבית וילנסקי קרא לדמארי הצדה ואמר לה: היום אין הפסקה. כשהמופע הסתיים, וילנסקי ודמארי טסו מהאולם ל’קפה ירדן’. הצלבות מידע (שערך חוקר הזמר נחומי הרציון – ד"פ) הראו שזה קרה ב־14.3.1948, ימי קרבות כיס פלוג’ה. כל מי שהיה שם לא שכח את ההופעה ההיא עד יומו האחרון".

אם ננעלו (1954) מילים: רבי שלום שבזי, לחן: עממי תימני
כ־30 שנה לפני שעפרה חזה כבשה את העולם עם השיר “אם ננעלו", שושנה דמארי הקליטה אותו. “השיר הזה הוא אחד השירים הנודעים שכתב המשורר המפורסם רבי שלום שבזי שחי בתימן במאה ה־17", מספר עדיאל בן שלום, חוקר מוזיקת יהודי תימן. “השיר בוצע בתימן באירועי חתונה, והוא היה נפוץ כמעט בכל קהילות תימן. גם בארץ השיר היה מוכר כבר מתחילת המאה ה־20. חוקרים כדוגמת אברהם צבי אידלזון, רוברט לכמן ומנשה רבינא כתבו את הלחן של ‘אם ננעלו’ בתווים מפי מסרנים תימנים שהגיעו לארץ בעליות הראשונות, החל מעליית ‘אעלה בתמר’ בשנת 1881.

דמארי ביצעה את השיר בשני לחנים: הלחן הראשון הוא בשירה חסרת משקל הבאה כמבוא לשירה הקצבית. הלחן השני הוא קצבי, מסורתי. הבחירה של דמארי לבצע את השיר המסורתי הזה, כשהיא כבר כוכבת ומוכרת כמלכת הזמר העברי, הייתה בה אמירה חשובה. היא גרמה לכך ששירה מהמסורת של יהודי תימן קיבלה זרקור חשוב והוצבה בקדמת הבמה של העשייה המוזיקלית באותה תקופה. אומנם ברכה צפירה כבר ביצעה שירים מהמסורת התימנית לפני דמארי, אך הביצוע של צפירה מתרחק מהמקור, בעוד הביצוע של דמארי היה קרוב מאוד לביצוע המקורי האותנטי, תוך שמירה על הלחן וההגייה התימנית המדויקת".

“לשיר יש שלושה בתים והוא עסק בתקופה שבה היו גרות כמה משפחות בדירה, והיה כתוב על הדלת שצריך לצלצל פעם ראשונה למשפחה ושני צלצולים לדייר המשנה", מספר סלור. “השיר התפרסם בביצוע של שושנה, ואחרי ביצועה היה גם ביצוע של יונה עטרי. זה אחד השירים האהובים ביותר. אגב, כדי לצלצל למשפחת אלתרמן בדלת, היה צריך לצלצל פעמיים. זה היה הצלצול המשפחתי".

אני ושירי (1964) מילים: אברהם בן זאב, לחן: אפי נצר
אחת הפסגות של דמארי בסיקסטיז הייתה השתתפותה בפסטיבל הזמר והפזמון לשנת 1964, שבו ביצעה שלושה שירים: “אני ושירי", “במשעול רדום" (שהגיע למקום השלישי בפסטיבל) ו"ליבבתיני".

“ביקשתי מחנוך חסון, שהפיק את פסטיבל הזמר, שיהורם גאון ושושנה דמארי יבצעו את ‘אני ושירי’", משחזר המלחין אפי נצר. “אלא שכולם כמובן רצו אותם. ויתרתי הפעם על יהורם גאון, אבל אמרתי: ‘אם אין את שושנה, אוותר על השתתפותי בפסטיבל’, ואז קיבלתי אותה. זו הייתה חוויה מדהימה. נהיינו חברים טובים מאז.

את העיבוד לשיר בביצוע של שושנה בפסטיבל עשה משה וילנסקי, אך קרתה תקלה טכנית קשה עם הסאונד כששושנה שרה אותו בפסטיבל, אחרת הוא היה זוכה במקום יותר גבוה. קראתי לבתי ‘שירי’ על שם השיר, והיא גם שרה את השיר באוסף של שירי שושנה דמארי ש’קול ישראל’ הפיק. סגירת מעגל".

כשהיינו ילדים  (1969, 1996) מילים: אורי אסף, לחן: משה וילנסקי
זה אחד מהשירים הבודדים ששתי גרסאותיו השונות, שאותן שרה אותה זמרת, הפכו לקלאסיקות. “המלחין שלמה לידרמן נתן לי את הטלפון של אסתר עופרים ונחמה הנדל", סיפר לי כותב המילים אורי אסף בעבר. “נסעתי באוטובוס מהקיבוץ לתל אביב, הגעתי לביתה של נחמה הנדל, ואביה אמר שהיא הלכה לרופא שיניים וצפויה לחזור. הוא אמר שאחכה לה בחוץ וטרק את הדלת.

התיישבתי על ספסל ולא רחוק ממני היה ילד קטן ששיחק בחול. פתאום שמעתי שאמא שלו צעקה לו לבוא. הוצאתי נייר והתחלתי לכתוב את המילים של ‘כשהיינו ילדים’. בדיוק כשסיימתי את השיר באה נחמה הנדל ונתתי לה טקסטים של שני שירים אחרים שתכננתי לתת לה. את השיר ‘כשהיינו ילדים’ ניסיתי להציע לזמרים ולמלחינים, וכולם לא הסתדרו עם הלחנתו, אבל כעבור חמש שנים צלצל אליי המלחין משה וילנסקי ואמר לי שהוא הלחין את השיר.

הרבה זמרים ביצעו אותו, אבל הראשונה הייתה שושנה דמארי, שעבדה צמוד עם וילנסקי". דמארי הקליטה את השיר לראשונה בשנת 69’. גם יפה ירקוני הקליטה אותו באותה תקופה. בשנת 1996, במסגרת הוצאת אלבום משירי יפה ירקוני, “שרים עם יפה ירקוני", דמארי וירקוני נכנסו לאולפן והקליטו את השיר ביחד. 

אדם לאדם (1972) מילים: תלמה אליגון, לחן: יעקב הולנדר
בשנת 1972 השתתפה דמארי בפסטיבל הזמר והפזמון וביצעה את השיר “אדם לאדם", שהיה לאחד השירים המזוהים עמה בשנות ה־70. "זה שיר אנטי־מלחמתי", מספרת הפזמונאית תלמה אליגון. “הוא גם מבוסס קצת על המקורות ועל חוני המעגל. מישהו סיפר לי פעם שאחרי חורבן הבית, כשיצאו לגלות, אכלו העזים את כל העצים והארץ שממה. התמונה הזאת נחרתה בי וגרמה לי צער רב. השיר ‘אדם לאדם’ הוא דרכי לתקן את התמונה".

השיר הגיע למקום הרביעי בפסטיבל, ולימים מלחינו, יעקב הולנדר, קרא לחבורת הזמר שלו בשם “אדם לאדם". בשנת 2016 זכה השיר לגרסת כיסוי של מירי אלוני.

לשיר איתך (1987) מילים: אהוד מנור, לחן: בעז שרעבי
השיר הזה הוא אחד הדואטים הגדולים בזמר העברי, שהפגיש בין דמארי ובעז שרעבי, שגם הלחין את השיר. “כתבתי מנגינה, הבאתי אותה לאהוד מנור וביקשתי ממנו: ‘תכתוב מילים לדואט’", אומר בעז שרעבי. “אהוד לקח עט ונייר וכתב את השיר. אחרי כן הוא הציע: ‘מה דעתך שאתה ושושנה דמארי תשירו אותו?’. קפצתי מהכיסא. נסענו לשושנה הביתה. היא אמרה: ‘בעז, מדוע באתם? מה אתם רוצים?’. עוד לפני שאהוד התחיל לדבר היא אמרה: ‘אל תדבר, אני מקליטה’. ירון בכר עיבד את השיר, נכנסנו לאולפן והקלטנו". 

אור (1988) מילים ולחן: נעמי שמר
בשנת 1988, שבה זכתה דמארי בפרס ישראל בתחום הזמר העברי, היא גם הקליטה אלבום חדש בהפקת מתי כספי, שהיה גם אלבומה האחרון. שיר הנושא מהאלבום, שהוא גם להיטו הגדול, הוא “אור", שכתבה והלחינה עבורה נעמי שמר.

“השיר ‘אור’ נכתב למען שושנה, אבל כמו שאמא שלי אמרה תמיד: ‘ההזמנה החיצונית צריכה לפגוש הזמנה פנימית’, והיא כתבה שיר שהוא בעצם געגוע לכנרת, לאגם הרחוק", מספרת בתה של נעמי, ללי שמר. “אם מסתכלים על הטקסט הזה, לפני ששומעים את המנגינה, רואים שהוא מתכתב עם השיר ‘שי’ של רחל המשוררת. זה בעצם דיאלוג בין נעמי שמר ורחל המשוררת.

למרות שאמא שלי הייתה רק בת שנה כשרחל נפטרה, רחל הייתה חלק חשוב בילדותה וביצירתה, ואמי מאוד העריכה את הדמות של רחל וידעה את כל השירים שלה בעל פה. השיר הזה הוזמן על ידי דודו אלהרר לקונצרט בניהולו של מתי כספי. בניגוד למלחינים כמו סשה ארגוב, אמא כתבה מלודיה מינימלית, בלי לתכנן מראש את העיבוד, ולכן השירים שלה היו חגיגה למעבדים.

ברוב המקרים היא שמחה מהתוצאה, אך במקרה הזה מתי כספי לקח את השיר ועיבד אותו לשיר שמח, מלא חיים וחגיגה גדולה, מין הורה כזו. בהתחלה אמא כעסה ואמרה שלא התכוונה לקצב הזה, אבל אחרי עוד שמיעה היא הבינה ש’אור’ הולך להיות להיט ענק".