במהלך החודש, לכבוד ה"בליינד דיי" - יום ההזדהות עם עיוורים ולקויי ראייה בישראל, המצוין היום - מארח מוזיאון הילדים הישראלי תערוכת ציורים חדשה, מעוררת השראה ומיוחדת במינה, מאת האומנית לקוית הראייה אמירה בוקק.
היא נולדה בישראל ב־1945, לבקנית ובעלת לקות ראייה עם תעודת עיוור, וזוהי תערוכת היחיד הרביעית שלה. אמירה מתגוררת בחולון, והיא גמלאית מערכת החינוך במגוון תפקידי הוראה והדרכה ומרצה במכללות. למרות לקות הראייה, היא ציירה לאורך כל שנות חייה, אך שמרה את כישרונה לעצמה. רק לאחר שנים, בגיל מבוגר יותר, החליטה לפרוץ ולצייר, לפי עקרונות ובהתאם למיומנויות מיוחדות שרכשה.
"תמיד ציירתי אך ורק לעצמי. ידעתי שאיני יכולה לדייק, ולא העזתי אלא כשהייתי כבר ממש מבוגרת. אזרתי אומץ להציג את הציורים שלי רק כשהייתי כבר סבתא. ויתרתי מראש על הדיוק של עומק ויחסי גודל בין הדמויות, למשל. אני קונה בדי ציור גדולים כדי שאוכל לצייר דמויות גדולות שאוכל לראותן, עובדת בצבעים עזים ומנוגדים ועל רקעים כהים, וכדי שאוכל להבחין בין הדמויות אני מייחדת לכל דמות צבע בולט משלה".
התערוכה תציג שמונה ציורים המבטאים את הדרך שבה חוותה בוקק את חיי הילדות שלה, והיא מסבירה: "ביקשתי לבטא ולהציג זיכרונות מינוריים שלי כילדה בנושא חיי היומיום של ילדים בשנים הראשונות לקום המדינה. הילדים היו שותפים לקשיים של התקופה, אך גם לשמחה, לאופטימיות ולהתעלות הנפש ששררו אז, שהרי אנו בונים מדינה. הזיכרונות אולי דהו מאז, אך צבעיהם נותרו חדים".