השחקנית וכוכבת הילדים עדי הימלבלוי תככב בחנוכה הקרוב בהצגה "הוקוס פוקוס". הימלבלוי סיפרה בראיון מיוחד למעריב על החשיבות להמשיך בהפקות ילדים בצל המלחמה, תחושת ההתנתקות והבריחה שקיימת בזמן צילומים ואיך אפשר למצוא נקודות אור בחושך הגדול ששורר.
נפגשנו על סט צילומי הקליפ של הפקת חנוכה חדשה לילדים בשם ״הוקוס פוקוס״ בה היא תככב לצד יובל המבולבל והמנטליסט חזי דין.
״בואי נתחיל מזה שהיא הייתה אמורה לעלות בשנה שעברה, ואז קאט למלחמה, קאט להיום. אנחנו עדיין במלחמה אבל בתקווה שההפקה תעלה השנה. הקטיעה של כל החזרות הגיעה כשכבר חצי הצגה עמדה, ואז הגיע השבעה באוקטובר שעשה לכולנו בלגן. ובהתחלה עוד חשבו ׳רגע, תכף נחזור. נגיע לנובמבר והכל ייגמר׳. אבל חיינו במציאות מדומה לחלוטין, אני חושבת שלקח לכולם זמן באמת להפנים את מה שקורה פה. וכרגע אנחנו עדיין במלחמה, ועדיין יש לנו חטופים, חיילים שנלחמים ומשפחות שלמות מודאגות. והמצב באמת מאוד מאוד לא פשוט״.
עוד הוסיפה ואמרה: ״עם זאת, אנחנו מנסים. אני לא אקרא לזה ׳לחזור לשגרה׳ כי אי אפשר באמת לחזור לשגרה - היא לא קיימת עכשיו. אבל כן, אבל כן למצוא נקודות של אור בתוך החושך. זה חשוב למורל, למשפחות ולילדים הקטנים שלא מגיע להם לחיות במצב הזה. ואם יש מקומות שאפשר לעשות להם קצת טוב וקצת שמח - אז אנחנו ננסה לעשות את המקסימום, וזה התפקיד שלנו פה״.
השאלה הזאת שעולה - איך לתווך את המציאות הקשה, שאנחנו עצמנו מתקשות לקלוט, לילדים קטנים? ובאופן אישי את בתור אימא.
״קודם כל זה באמת נורא, וזה תלוי בגיל. לצורך העניין, הקטן שלי, ברי, הוא לא מודע כי הוא בן ארבע וחצי. אני חושבת שהוא לא צריך לדעת ואין שום דרך לתווך לו את הדבר הזה. וליאו, שכבר בן תשע, הוא כן יודע בגדול. אבל הוא לא יודע איך זה קרה, ואנחנו לא מדברים על זה. כי זה באמת פרטים שמיותר לדבר עליהם בגילאים האלה. כן זה עצוב, כי אנחנו רואות אותם ואנחנו רוצות שיהיה להם את הכי טוב בעולם. אנחנו לא רוצות לחיות במלחמות״.
איך את מרגישה עם המעברים האלה בין המציאות הברוטאלית הזו לבין הפקת ילדים תמימה?
״אני חושבת שמה שנחמד בעבודה שלי זה כשיש עומס, אז יכולה להיווצר בריחה מאוד גדולה. וכחלק מהרצון גם לחיות קצת בטוב ולא כל הזמן סביב החדשות - זה מייצר לי מקום שאני יכולה גם לברוח אליו. אז כשאני עובדת, זה נעים לי, ואני לא חושבת על מה שקורה. ואז אני מגיעה הביתה ואני חוזרת מחדש למציאות״.