עידו מוסרי, שחקן וזמר כבר לימד אותנו דלא שלא משנה מה הוא יגנוב את ההצגה. בימים אלה הוא משתתף במופע מוזיקלי חדש סוחף ומלא הומור בשם "הייתי פעם ילד", בהפקת מקור של בית אריאלה ממחלקת הספריות העירוניות של תל אביב-יפו, המשלבת את מיטב הלהיטים של אריק אינשטיין, גדול האמנים הישראליים והיכרות עם דמותו האייקונית, על שלל רבדיה.
מסע הרכש נמשך: השם הגדול החדש שמצטרף ל-i24NEWS
הטרגדיה של יהלי סובול: איש הצוות התמוטט ומת במהלך הופעה
המופע, בו משתתפים לצידו של מוסרי עוד שלושה מוזיקאים - דניאל רובין, נדב הולנדר ויונדב הלוי ויעלה החל מ-19.7 בבית אריאלה, כולל ביצועים חדשים של להיטי הילדים של אריק איינשטיין שנולדו מתוך שיתוף הפעולה שלו עם יוני רכטר, שלום חנוך, מיקי גבריאלוב, שם טוב לוי ויצחק קלפטר. במופע נספר על תחנות בחייו של אריק איינשטיין ונכיר את השירים והחברים. בין השירים שיבוצעו במופע: "אוהב להיות בבית", "גברת עם סלים", "שלוש ארבע ולעבודה", "אמרו לו", "שבת בבוקר", "עוף גוזל" ועוד.
ספר על הפרויקט החדש-של מי היה הרעיון, מה רצית להביא במופע?
"המופע הוא תולדה של רעיון של בית אריאלה והמפיקה עינת בסר, ואני ישר קפצתי מהתלהבות, כי אני חולה על אריק אינשטיין. מאוד שמחתי על האפשרות לנגן ולשיר את השירים המדהימים שלו, וגם באופן ספציפי השירים שהוא שר לילדים מתוך האלבום 'הייתי פעם ילד' שהוא הוציא עם יוני רכטר ושאני גדלתי עליו, עם שירים כמו 'שבת בבוקר' ו'אדון שוקו' ושירים מאלבומים נוספים 'אמרו לו', 'עוף גוזל' ועוד שירים שהם נכסי צאן ברזל.
"אני מנגן במופע הזה הרבה על הפסנתר, וממש כיף גדול עבורי לחזור לפסנתר ולשיר שירים כל כך יפים שטובי המלחינים הלחינו, כמו מיקי גבריאלוב, יוני רכטר, שלום חנוך, שם טוב לוי, וכמובן המבצע הכי טוב שהיה כאן ללא ספק, אריק אינשטיין, שקצרה היריעה מלדבר על כמה שהוא היה ענק. אז ההזדמנות לנגן שוב ולשיר רוקנרול ברוח שנות ה-70-80-90 קסמה לי מיד. סיבה נוספת שהתלהבתי הם הפרטנרים המעולים שלי על הבמה – מוזיקאים צעירים שכבר הוכיחו את עצמם: נדב הולנדר, מוזיקאי שאני עוקב אחריו כבר כבר כמה שנים, עבד עם אלון עדר ועוד, ובחזרות נוכחתי לגלות שהוא ענק כמו שחשבתי שהוא, ואפילו יותר.
"גם דניאל רובין, זמרת, מוזיקאית, יוצרת ומנגנת על בס 'פול מקרטני' שהמפגש איתה מאוד מרגש, היא מדהימה ומוכשרת. הביצוע שלה ל'לילה' שיהודית רביץ שרה בזמנו, מרגש אותי מאוד במופע הזה. שמחתי להכיר גם מתופף נהדר בשם יונתן הלוי שמשלים קוורטט מוזיקלי. בשבילי זה תענוג עצום לעזוב קצת את המשחק ולחזור למוזיקה".
למי הוא מיועד?
"המופע מיועד גם לקטנים וגם לגדולים. זה מה שיפה באמנים כמו אריק אינשטיין (כמו גם גידי גוב, דני סנדרסון ואמנים מהדור הזה). היה משהו בזמרים ובלהקות האלו שחוצה גילאים ודורות. הפער בין הילדים והמבוגרים היה הרבה פחות גדול בתקופה שגדלתי בה. גם "זהו זה" למשל, הייתה תכנית שפונה גם לילדים וגם למבוגרים.
"רצינו להביא את הקסם של השירים, האווירה, הסיפורים והרוח שלהם. הבאנו המון יצירתיות, שמחה, רגש, יופי, ובעיקר המון ישראליות. אריק אינשטיין הוא הישראליות בשיא יופיה, ואני חושב שתמיד יש כמיהה וגעגוע לזה, בעיקר בימים הקשים שאנחנו עוברים עם המלחמה, שההורים וגם הילדים שאולי פחות נחשפים באופן ישיר למצב, מרגישים אותו באיזה אופן, ומרגישים זקוקים לישראליות הזאת, לביחד שהיה פעם, כשכולם אהבו את השירים, לא משנה מאיפה הם באו.
"בתקופה ההיא הייתה איזו תמימות. כרגע אנחנו מופיעים בבית אריאלה, שזה גם מזוהה עם התל אביביות של אריק אינשטיין. אבל אני מאמין שזה יכול לרוץ בכל רחבי הארץ. אריק אינשטיין מביא במוזיקה ובדמות שלו גם בסרטים המון הומור, זה היה מאוד דומיננטי באישיות שלו ובעשייה האמנותית שלו, ונראה שהיה חשוב לו מאוד לעשות גם מוזיקה לילדים, לא ממקום מתיילד או מחנך, וחשוב לנו מאוד להביא את זה גם במופע.
"שמעתי שהוא אמר פעם על יצירה לילדים: 'כל מה שאנחנו עושים זה בסך הכל להתכופף כדי להגיע לילדים', ואני לוקח את המשפט הזה כמעין מנטרה למופע שלנו. יש משהו מקסים בזה שהוא לא שינה את עצמו בין איך שהוא שר למבוגרים לאיך ששר לילדים. הוא פשוט היה אריק אינשטיין ונתן להם קרדיט כמאזינים וכצרכני תרבות וזה הוכיח את עצמו. בגנרלית כשהיינו מול קהל, ראיתי איך זה מגיע לילדים והם פשוט נהנים, גם אם הם לא מכירים את כל השירים".
עשו אינספור עיבודים לשירי אריק איינשטיין, במה אתם מחדשים?
"נדב הולנדר שאחראי על העיבודים עשה נכון וחכם בעיניי שהוא לא נגע יותר מדי בעיבודים המקוריים. ניסינו להביא את השירים קודם כל כפי שהם עובדו במקור ולא להמציא את הגלגל ולהלביש עליהם יותר מדי דברים חדשים. היו נסיונות וראינו שאין צורך – שהשירים האלה עובדים כמו שהם. ההזדמנות לשיר אותם לילדים ששומעים אותם בפעם הראשונה היום, היא מרגשת. אנחנו מחדשים בדרך המאוד פשוטה שלנו בזה שאנחנו אלה שמנגנים ושרים וזה כבר נשמע אחרת".
איזה פן של עצמך אתה מראה דרך איינשטיין?
"להיכנס לנעליים של אריק אינשטיין זה להיכנס לנעליו של הגדול ביותר ואני לא מתיימר, אבל אני כן מרגיש כבוד עצום. השילוב שאריק מביא בין מוזיקה עם משחק והומור וקצת חיקויים פה ושם מזכיר במידה מסוימת את השילוב שיש בי, כשחקן שהוא גם זמר".
אתה זוכר אותו בכלל?
"ודאי שאני זוכר אותו. שירים כמו "תוכי יוסי" זה שיר שאני שומע מגיל מאוד מוקדם. כשאבא שלי היה שומע אותו באוטו הייתי דומע. היופי במוזיקה שביצע אינשטיין וחבריו באותה תקופה, היה ששיר היה שיר, ומנגינה הייתה מנגינה. היצירה הייתה שלמה, עבדו עליה הרבה והיא תמיד הרשימה. כשיצא האלבום "הייתי פעם ילד" אהבתי אותו מאוד, ולמדתי לאהוב ולהעריך אותו אפילו יותר בבגרותי, וזה ממשיך כל הזמן. יש משהו אינסופי ביצירה שלו, ואני עד היום ממשיך להאזין לה. הוא אולי הגדול מכולם עד היום".
האם איינשטניות זה מה שהעם הזה צריך עכשיו?
לחלוטין. לחזור לפשטות, לישראליות הטובה, לתל אביביות הטובה. לג'ינס הקצר והריצה לים והחבר'ה והמוזיקה הטובה. החיוביות והחיוניות הזאת. יש באינשטיין אהבת חיים מאוד גדולה ונשגבות אמנותית. אז כן, העם זקוק לזה תמיד ועכשיו עוד יותר. אני רואה את הקהל גם בהצגות והופעות אחרות שאני עושה, כמה הוא צמא ורעב בתקופה הזאת לתרבות שתיגע בו באופן שרק ישראלי מבין. להתחבר למשהו שמחבר בינינו, מרים אותנו ונותן לנו משמעות בקושי הזה שאנחנו נמצאים בו. אנחנו בתקופה כל כך קשה מאז ה-7.10 אז אני רואה במה שאני עושה שליחות מסוימת, גם אם צנועה".
מה דעתך כאיש סאטירה על המצב? ומה תפקידי השחקנים בעת זו?
"דעתי כאזרח ישראלי היא שאנחנו במצב הגרוע ביותר שהיינו בו אולי מקום המדינה, וכל עוד 120 החטופים לא שבים לביתם, בתקווה חיים, אי אפשר להמשיך בחיים כמו שחיינו אותם, זה בלתי נסבל וקרה פה אסון שאנחנו עדיין בטראומה ממנו. אם יש תפקיד לאמנים בזמן הזה הוא התפקיד הבסיסי והחשוב, עוד לפני הסאטירה, זה המפגש – לגעת בלבבות, להצחיק, לרגש. בטח ובטח כשמדובר בילדים, שהם הכי פגיעים ומהם אנחנו צריכים לשאוב כוח.
"בדיוק אתמול הייתה הצגה אחרונה לעת עתה ל-WC, שעשיתי בתיאטרון גשר בפסטיבל jaffa fest. זאת הצגה סאטירית במיוחד שבה אני מגלם שמונה מנהיגים מרחבי העולם בהם ביבי, ארדואן, טראמפ, פוטין, מרקל ועוד, והיא מפנה זרקור סאטירי דווקא החוצה והיא מאוד אקטואלית וסאטירית. המונולוג של נתניהו הוא האחרון בהצגה ומפנה אליו את הסאטירה הקשה והנוקבת ביותר בהצגה. ראיתי את תגובת הקהל, וכמה שהם מתרגשים וצוחקים, מרגיש יותר מאשר בימי שגרה וזה רק מחדד את התפקיד שלנו כאמנים – כולם מתייצבים עושים ותורמים בדרכם, והמורל התרבותי הוא מאוד חשוב".
אתה פסימי או אופטימי?
אני אופטימיסט, ונראה לי שגם אריק אינשטיין היה. לפחות ביצירה שלו ובסיפורים ששמעתי עליו, ואני רוצה לשאוב את האופטימיות הזאת ממנו ומהרוח הזאת של פעם, ואני חושב שזה דבר מאוד חשוב, כי מה שאתה זורע – בסוף אתה תקצור. התרבות והאמנות עוזרים בהקשר הזה לטעת תקווה. גם בהצגה שבה אני משחק בתיאטרון גשר 'שלום, מלחמה' ושנכתבה במיוחד לתקופה, אני רואה את התקווה שהיא נותנת לקהל לימים טובים יותר שעוד יגיעו. אז אמנם קשה אחרי מהלומה כמו שחטפנו, וכשהחטופים עוד לא בבית, אבל חשוב לשמור על אופטימיות בעיניי".
הרבה מים עברו בירקון של עידו מוסרי אח של. היום טל הוא אח של. חשבתם על שיתוף פעולה בימתי?
"טל ואני מופיעים יחד מאז ה-7.10. זה משהו שאנחנו עושים באופן מיוחד ובלי יותר מדי חזרות. אנחנו פשוט מתייצבים לדגל. פשוט איחדנו בין המופע שלי למופע שלו שבו הוא מארח גם את 'בובספוג' שאותו אני מגלם".
הייתי פעם ילד, תאריכים קרובים:
שישי 19.7 בשעה 12:00
שבת 20.7 בשעה 11:00
שני 22.7 בשעה 17:00
שבת 3.8 בשעה 11:00
רביעי 7.8 בשעה 17:00