הנהלת תיאטרון הבימה לא העבירה בשנים 2014-2013 למס הכנסה, למוסד לביטוח לאומי כספים שנוכו ממשכורות העובדים במועד. מתריע מבקר המדינה, יוסף שפירא בדו"ח ביקורת חריף על התנהלות התיאטרון הלאומי. "בשנים 2014-2013 נחתמו עם מס הכנסה כמה הסדרי תשלומים, אך התיאטרון הלאומי לא עמד גם בהם", מציין עוד מבקר המדינה, "אי העברת כספים שנוכו מעובדים למס הכנסה במועדם היא פעולה חמורה ומנוגדת לכללי המנהל התקין ומוגדרת כעבירה פלילית. גם אי העברת ניכויי מעביד ותשלומי מעביד לביטוח הלאומי במועד מהווה עבירה פלילית". 


"משרד מבקר המדינה רואה בחומר את התנהלותו של תאטרון הבימה, בראשות המנכ"לית אודליה פרידמן והחשב המלווה, רואה חשבון בועז גזית, בכך שלא ביצעו את מלוא סעיפי הסכם ההבראה. יש לראות בחומרה את התנהלותם בכך שלא שלא נתנו עדיפות עליונה להעברת כספים שנגבו מעובדים לקופות עובדים (פנסיה, גמל והשתלמות), למס הכנסה ולביטוח הלאומי ולארגוני עובדים. אי העברת הכספים במועד לגופים אלו הוגדרה בחוקים כעבירה פלילית", קובע מבקר המדינה", מציין עוד מבקר המדינה.

בדו"ח נכתב עוד שחלו פיגורים בעברת תשלומים ליוצרים ושחקני בארץ ועד ליוצרים בחו"ל: "עוד בשנת 2012 פנה משרד החוץ למשרד התרבות בבקשה לטפל באי העברת תשלומי תמלוגים על ידי הבימה ליוצרים בחו"ל, על מנת למנוע 'נזק תדמיתי נוראי' ו'למנוע מבוכה והכפשה של ישראל'", מציינים מחברי הדו"ח, "בסוף 2012 עמד סכום הגירעון בנכסים נטו של התאטרון על סך של כ-47.4 מיליון שקל ובסוף 2014 על סך של כ-33 מיליון שקל. מקור הירידה בגרעון היה במחיקת הלוואות ממשלה והפיכתה למענק בסכום של כ-13.3 מיליון שקל וברווח בהיקף של 1.6 מיליון שקל".


מהדו"ח עולה שבשנים 2014-2011 הסתכמה ההזרמה הכספית של המדינה לתיאטרון הבימה בהיקף של כ-120 מיליון שקל וכל זאת, לאחר שבשנים
2011-2007 השקיעו עיריית תל אביב והמדינה כ-109 מיליון שקל בשיפוץ ובינוי מבנה התיאטרון וזאת מעבר לתמיכה הכספית השוטפת בתיאטרון באותן השנים. "בהתחשב בכך ששיעור התמיכה הציבורית שמוענקת לתיאטרון גבוהה ביחס להיקף פעילותו, בהשוואה לתיאטראות הגדולים האחרים ובהתחשב במצבו הכספי, מן הראוי שהתיאטרון יפעיל בהקדם תכנית התייעלות לשיפור יכולת פירעון ההתחייבויות הכספיות שלו", קובע עוד שפירא.

"הנהלת התיאטרון לא עמדה במימוש מלוא היעדים שנקבעו בהסכמי ההבראה, כתנאי להזרמת עשרות מיליוני השקלים לסיוע והבראה לתאטרון במהלך השנים", מצויין עוד בדו"ח הביקורת החמור, "ראוי להפסיק את דפוס ההתנהלות החוזר ונשנה, לפיו הבימה נקלעת לקשיים כלכליים והמדינה, קרי משרדי התרבות והאוצר, מחלפים אותה מקריסה באמצעות הזרמה תקציבית שמאפשרת לה הישרדות זמנית.

"דפוס זה אינו מבטיח שהבימה תנוהל במקצועיות וביעילות ושהיא תיישם את המחוייבות שנטלה על עצמה, בכדי שתוכל לעלות סוף-סוף על דרך המלך שתאפשר לה התנהלות באיזון תקציבי לאורך זמן".
 
בסיכום הדו"ח ממליץ מבקר המדינה ששדרת התרבות והספורט, מירי רגב תיכנס לעובי הקורה, על מנת להבטיח את תפקודו השוטף של התיאטרון ואת הצעדים להתייעלות.

השרה מירי רגב הגיבה לדוח ואמרה: "דו"ח המבקר נדון ונלמד בצוות רב מקצועי במשרד התרבות. המשרד נתן את התייחסותו המפורטת למבקר המדינה בהבטים השונים העולים מטיוטת הדוח כולל שאלת מעמדו כתאטרון לאומי. העקבות הדוח השרה רגב הקימה ועדה מייעצת מקצועית בראשות יו"ר המועצה לתרבות ולאמנות-מר יגאל עמדי- לבחון את מהותה של הגדרת "הבימה" כתאטרון לאומי ואת השלכותיה של הגדרה זו בכל ההיבטים. 
 
"המשרד ילמד את הדוח הסופי ויפעל למימושו. חשיבותו של תאטרון 'הבימה' אינה מוטלת בספק וראוי שהגדרתו כתאטרון לאומי תישען על פרשנות מקצועית. לכן, הקמתי ועדה מקצועית מייעצת לרדת לשורש ההגדרה ולהביא בפנינו המלצות קונקרטיות. המשרד ילווה את תהליך הפקת הלקחים ותיקון הליקויים כדי להבטיח את שגשוג התאטרון וביסוסו."

מתיאטרון הבימה נמסר בתגובה: "ראשית יש לציין כי הדו"ח אינו חמור וממצאיו טכניים בלבד. התיאטרון הלאומי מכבד את מוסד המבקר ואת הדו"ח. חלק מההערות כבר תוקנו והיכן שעדיין יש לתקן, כך ייעשה. לצד אלו, יש היבטים בדו"ח שלחלוטין אינם מקובלים עלינו ואינם משקפים את המציאות. תיאטרון הבימה הינו המוביל בהיקף ובאיכות העשייה, וברפרטואר העשיר המוצע לאלפי מנוייו ולציבור הרחב. לא בכדי זוכה הבימה להכרה והערכה לאומיים ובינלאומיים לאורך 100 שנות פועלו, בהיותו חלק מהותי ובלתי נפרד מהנוף התרבותי של מדינת ישראל".
 
"זאת, למרות שכתיאטרון לאומי הוא מנוע לעיתים מלפעול משיקולים מסחריים. יודגש - הבימה עמד בכל התחייבויותיו מתוקף הסכם ההבראה, ואף סיים את כל שלוש השנים האחרונות ברווח תפעולי. בשל חרב הסגירה אשר הייתה מונפת מעל צווארו, נאלץ התאטרון לנקוט לעיתים בצעדים דרסטיים שיצרו עיכוב מאולץ במועד העברת תשלומים לגופים שונים, אך אלה הוסדרו לאחר זמן קצר, כמתחייב, כולל הריביות הנדרשות, וזכויותיו של אף שחקן ועובד לא נפגעו."
 
 "יודגש כי הדאגה לעתיד התיאטרון שעמדה על כף המאזניים באותם ימים, והדאגה לשלם בזמן ולפני הכל את משכורות מאות השחקנים והעובדים שלנו, הם שעמדו לנגד עינינו ולו היינו נדרשים לכך שוב, היינו מקבלים את אותה החלטה גם עתה! החלטה זו וכל ההחלטות הניהוליות נעשו תוך ליווי צמוד של החשב המלווה מטעם משרד האוצר שהינו מורשה חתימה ושל רואה החשבון שכפוף למשרדי האוצר והתרבות.

"באשר לפרס התיאטרון - מדובר באירוע מסחרי ואין להסתמך על כך כקריטריון איכותי, מה גם שעם כל הכבוד - אין זה מתחום מומחיותם וסמכותם של עובדי משרד מבקר המדינה להפעיל שיקול דעת בכל הקשור לתכנים אמנותיים. הנאמנים, הדירקטוריון ואגודת ידידי הבימה עומדים באופן מלא מאחורי הנהלת התיאטרון וסבורים כי בנסיבות בהן נאלצה הנהלת התיאטרון לפעול, היא פעלה נכון ומצליחה בכל יום מחדש לקיים את התיאטרון הטוב ביותר בישראל".