תכירו את "איבונה": מחזה ישראלי מקורי חדש מאת השחקנית והיוצרת ענת זאוברמן ("רואים את הרגליים", "התסביכים המיניים של הורינו", "ספר הפנים שלי", "עניין של גברים"), המגלמת את איבונה. מדובר במעשייה פיוטית בת זמננו, במרכזה - סיפור התבגרותה של נערה צעירה שעוזבת את כל מה שהכירה בכפר השוכן לחוף האוקיינוס, למען סיכוי אחד ויחיד לחיים אחרים בעיר הגדולה. את ההצגה מלאת התנועה והתעוזה ביימה שירה קצנלנבוגן-קדם, שהיא גם הכוריאוגרפית המנצחת על אנסמבל צבעוני ומגוון של שחקנים יוצרים: אנאל בלומנטל, נטע בר-רפאל, עמרי רווה, עירית גידרון, ואדי קבטנר.
קצנלנבוגן היא בוגרת ניסן נתיב ובעלת תואר רב-תחומי באמנויות באוניברסיטת תל אביב. ברזומה העשיר שלה: ערוץ הילדים, הסדרות "ילדות רעות", "חברות הכי טובות", "אולי הפעם", "דני הוליווד", "השמינייה", "הפיג'מות", "אליפים", "רמזור", "סרוגים", "תא גורדין", "תנוחי" ועוד ועוד. היא גם שיחקה בתאטרון, בין היתר ב"הגיל הנכון לאהבה", "הכתובה", ו"מלון פלאזה" בקאמרי, ביימה את ההצגה "שומר הסיפורים" מאת שולי רנד ועוד.
"זה סיפור על התבגרות, על חיפוש אחר זהות עצמאית מנותקת מהיסטוריה וגנום משפחתי, השואל אם יש בכלל אפשרות כזאת", היא אומרת על המחזה החדש. "'איבונה' הוא מחזה פיוטי שנע בין עולמות של דולות פנינים, סירות, ימאים ודייגים, לעיר המודרנית הסואנת ובקו הדק שבין שפיות לשיגעון".
איך הגעת לפרויקט הזה?
"הכרתי את ענת זאוברמן כששיחקנו אם ובת בהצגה אחרת לפני כמה שנים. כבר אז מצאנו שפה משותפת, הפכנו לחברות טובות ושיתפנו פעולה בשנים האחרונות בכל מיני דברים קטנים. במהלך כתיבת המחזה, ענת שלחה אותו אלי כמה פעמים, כדי שאקרא ואעיר הערות. לקראת שלבי סיום הכתיבה הציעה לי לביים אותו. שמחתי מאוד, כי אני חושבת שזהו מחזה נדיר בקסמו".
איך היה לעבוד מאחורי הקלעים אחרי שנים ארוכות מול המצלמות?
"האמת היא שעבדתי הרבה מאחורי הקלעים. ביימתי בעבר הצגת ילדים שכתב שולי רנד, ביימתי וידאו-קליפ לזמר אמיר לביא, וביימתי אינספור הצגות לתלמידים שלי. בצעירותי עבדתי גם כמפיקה ומאחורי הקלעים אינם זרים לי כלל. אני אוהבת להיות מאחורי הקלעים. תמיד אהבתי. אין לי אופי של שחקנית מבחינת הרצון להראות. תמיד אהבתי את חדרי החזרות יותר מאשר את ההופעה על הבמה עצמה, כך שזה טבעי לי לחלוטין. עם השנים, ההתבגרות ורכישת הניסיון, אני מרגישה יותר ויותר נוח בתפקיד האישה שמחזיקה את מושכות היצירה".
אפשר להגיד ששינית כיוון ועכשיו את יותר בעניין של תיאטרון?
"תמיד הייתי יותר בעניין של תיאטרון. גם כשהופעתי הרבה בטלוויזיה, זה תמיד היה במקביל לעבודה בתיאטרון. התיאטרון תמיד היה הבית הראשון שלי".
אני מניח שהתאומות שילדת הם הסיבה העיקרית להיעלמותך מהמסך.
"נכון. יש לי תאומות בנות שנתיים, ואני אמא במשרה מלאה. עם זאת אני מורה לתיאטרון בקבוצות למבוגרים במשרה כמעט מלאה. אני מאוד אוהבת ללמד מבוגרים. המפגש של אנשים שעברו דברים בחיים עם התיאטרון הוא תרפויטי ומרתק, ויש לי כיום כ-80 תלמידים בגילים 18-80".
אז לא נראה אותך על המסך הקטן בקרוב?
"תמיד יש דברים חדשים על הפרק, אבל אסור לדבר עליהם, עד שהם מתרחשים. אוכל לומר בכנות שהחלום שלי מתגשם כל יום - אני מאוד אוהבת את העבודה שלי, אוהבת ללמד ורואה בזה שליחות, לא פחות. אני אוהבת להיות אמא, אוהבת לביים ולשחק, והכי אוהבת להיות מופתעת כל פעם מדברים חדשים שהמקצוע שלנו מזמן".
"איבונה" – בכורה, 28.11, שני, 18:00, 21:00, תיאטרון הבית, יפו