מתברר שגם בגיל 43 וחצי אפשר לעשות משהו לראשונה. זה קרה לירון ברובינסקי, שמופיע לראשונה בחייו במחזמר, "צ'פלין", על חייו של צ'רלי צ'פלין (1977־1889), שביים שוקי וגנר, בהפקת תיאטרון תל אביב ובשיתוף תיאטרון חיפה.
"האמת", נזכר ברובינסקי, "שלפני 20 שנה שיחקתי בכמה מחזות זמר, במסגרת לימודי המשחק בבית צבי, ומאוד נהניתי. אבל אני לא הטיפוס שזה בא לו באופן טבעי, כמו שזה בא לטלי אורן ודפנה דקל, שמשחקות איתי ב'צ'פלין'. אני, כאילו, לא מורכב מהחומרים האלה, של לעמוד על במה ולשיר. אבל אני חולה על מחזות זמר ושמח שאני עושה את זה".
איך הגיעו אליך? אתה לא הבחירה הקלאסית למחזמר.
"איכשהו נפתחה הדלת הזאת. לא ידעתי למה אני נכנס, וזה ממש כיף ומאוד מרגש. התברכתי בקאסט עם אנרגיה מטורפת, ואני נהנה. זה המזל. ומזל זה הרבה יותר מכסף".
במרכז המחזמר עומד סיפור חייו של צ'רלי צ'פלין, האיש והאגדה, שהמציא את דמותו האלמותית של הנווד האילם, היה גאון בכל קנה מידה, שאפתן חולני ושנוי במחלוקת, שתלטן במערכות יחסיו, ומניפולטור קיצוני. בתפקיד צ'פלין: עופרי ביטרמן, ברובינסקי בתפקיד סידני צ'פלין, אחיו. עוד מככבים: מיקי קם ואבי גרייניק.
אחרי קילומטרז' ארוך בטלוויזיה ("לעוף על המיליון", ו"הערב יהיו כאן"), בקולנוע ("2 בלילה", "בלי דם") ובתיאטרון ("חיותה וברל"), ברובינסקי שר ורוקד לראשונה על הבמה, אבל עדיין לא באמת יודע מה יעשה כשיהיה גדול. "אני מרגיש מאוד בנוח גם בהצגה כמו 'צ'פלין', וגם בהנחיית שעשועון טלוויזיה. יש משהו ממכר בטלוויזיה. שחקן זה רק להיות שחקן. ראש קטן. אתה בא, עושה את התפקיד שלך. מנחה צריך להיות מולטי. תוך כדי ההנחיה אני בקונטרול, שולט במצלמות, נמצא בקשב עם האוזניות. בטלוויזיה יש אקשן".
אתה מתכוון להמשיך להנחות שעשועונים?
"אני לא יודע אם אמשיך. מיוני עד ינואר סירבתי לפחות לשני פורמטים של פריים־טיים, כי אני עושה את זה כבר תשע שנים, ונשבר לי. יש בזה הרבה אקשן, אני מייצר תוכן ואני חלק מההפקה, אבל אני לא אעשה את זה עוד הרבה שנים. לא רואה את עצמי מנחה שעשועון בגיל 60, אלא אם אצטרך את הכסף, כי אנחנו עדיין בישראל. בארצות הברית כבר הייתי מסודר ובוחר את העבודות שלי בפינצטה. פה צריך לעבוד".
אתה גם אבא טרי. זה שינה לך את החיים?
"שנתיים ושבעה חודשים, וזה כיף חיים. אדיר להיות אבא. כל הקלישאות נכונות. אני לא אגיד לך שאני מאלה שרוצים כמה שיותר ילדים. בינתיים אחד מספיק לנו".
מצטער שלא עשית את זה קודם?
"לפעמים זה מדגדג לי, אבל אני מאמין שמה שצריך לקרות קורה. נהניתי מחיי הרווקות והחופש שהיו לי. עכשיו אני בגיל הנכון להתעסק בזה. יש לי יותר זמן ויותר סבלנות".
זוגתך מירב שירום גם שחקנית. איך מתנהלים חיי נישואים של שני שחקנים שעסוקים בקריירה?
"אני מכיר את הסיפורים על מלחמות אגו ודרמות בבית, אבל אצלנו אין את זה. מירב שחקנית בכל רמ"ח איבריה. אנחנו חברים נורא טובים, אולי כי מדובר בזוגיות מאוחרת. אין דרמות. זו זוגיות תומכת ואוהבת".
אחרי שנים שנשארת מחוץ לרשתות החברתיות, סוף־סוף התחברת לאינסטגרם. אפשר להגיד לך מזל טוב?
"אני לא בנאדם מאוד טכנולוגי. אין לי טלוויזיה בבית. נעים לי דף, עט וספר. אני נהנה להיות מחוץ לכל הדברים שכולם מדברים עליהם. כשאני בביתי, אני נהנה מביתי, לא מהרשתות החברתיות".
ובכל זאת.
"ובכל זאת, עשיתי אינסטגרם לפני חודשיים, כי מירב ביקשה ממני. אני לא מבין את הצורך להיראות כל הזמן. אני לא שופט אף אחד, אבל אין לי את הצורך לשתף ולהשתתף, ותכף אני עוזב את האינסטגרם. יש הרבה דברים טובים ברשתות החברתיות, אבל לטווח הארוך, אני חושב שזה עושה רע: שיימינג, קנאה, מוחצנות, ופחות התעסקות פנימית".
"צ'פלין" - הצגת בכורה. 15 ביולי, שני, 20:30, היכל תיאטרון מוצקין