אלה קז'יאנה מאשדוד מעולם לא חשבה להיות צלמת וגם עכשיו לא בטוח שהיא מכירה בכך שהיא כזאת. ברם, אלה שיבואו לתערוכת הבכורה שלה, "החיים מחוץ לזום", שתיפתח ביום שלישי במתחם הגלריה, בקומה 1- בלב דיזנגוף (דיזנגוף סנטר, למי שמתעקש), יוכלו להתפעל מיופיים המרהיב של צילומיה המאוד מקצועיים של הצלמת החובבת, שמתרכזים בצילומי-תקריב של חרקים - זוחלים ומעופפים כאחד - שבדרך כלל אנחנו עוברים על פניהם מבלי לשים לב אליהם.
"חשוב לי להראות את היופי של בעלי החיים הקטנים האלה, שבדרך כלל הם מחוץ לעניין של רוב האנשים", היא אומרת. "למעשה, מדובר בחיות חכמות, שעושות מול המצלמה פוזות כמו דוגמניות. זה לא פשוט לצלם אותן ולפעמים אני יושבת מולן שעות עד שהן עושות פוזה שאני מחפשת, אבל האמת היא שזה עד כדי כך כיף לא נורמלי, שהרבה פעמים אני לא מבחינה איך שהזמן טס".
כיף, כיף, זה יכול להיות מסוכן. לא קורה שפתאום משהו קופץ עלייך?
"נכון, קורה שקופצים עלי, אבל אין לי פחד. טפו, טפו, טפו, בלי עין הרע, אף פעם לא נגרם לי נזק בצילומים האלה, גם אם כל מה שזז על הקרקע עובר עלי בלי לבקש רשות. בסופו של דבר, הסבלנות משתלמת. אני משתדלת לא להפריע להם וכך אניקז'יאנה אלה 6235 משיגה בצילומים מה שאני רוצה להשיג".
קז'יאנה, 55, ספרית בעברה, היא עולה ותיקה - מ-94' - מקישינב שבמולדובה. שנים עבדה באבטחה בבנק עד שמצאה עבודה בחנות חיות. לצילום היא הגיעה במקרה. חברתה קיבלה מצלמה והתחילה לצלם ואז, כפי שאומרים החבר'ה, קז'יאנה רצתה גם. לא ברור אם החברה ממשיכה, אבל קז'יאנה נתפסה ברשת, השתלמה בקורסים מקצועיים ולמדה פוטושופ.
בני-אדם את אוהבת לצלם, או שזה פחות נחמד?
"אני מצלמת גם בני-אדם, אבל אוהבת יותר לצלם חרקים".
