אבא שלי זו צרפת ואמא שלי זו ישראל": זה ה"אני מאמין" של הבמאי, המפיק, התסריטאי והשחקן היהודי־צרפתי סטיב סוויסה, שהגיע ארצה לרגל פתיחתו מחרתיים, 27 באוקטובר, של פסטיבל התיאטרון הצרפתי "Horizons" בבית ליסין, בהפקתו. הפסטיבל יינעל ב־3 בנובמבר עם ההצגה "ראשון בסלקציה" שביים סוויסה, העוסקת בסיפורו של אלפרד נקש, השחיין היהודי יליד אלג'יריה, שניצח את הנאצים ושרד את השואה.

את נקש מגלם בהצגה השחקן והזמר עמיר חדד,  שהופיע בעבר בריאליטי "כוכב נולד". "נקש היה גיבור גדול והושכח", אומר סוויסה כעת. "הוא ניצח, והטרגדיה שלו היא שכיום לא יודעים על הניצחון שלו. זה לא נורמלי שהוא לא קיבל הכרה". לסוויסה עצמו יש זיקה לספורט מאז נערותו. "הייתי 'בד בוי'", הוא חושף בחיוך. "כשהיו תופסים אותי מהמשטרה, היו שולחים אותי להוציא את הכעס שלי על שקי אִגרוף".

אפשר להיות בצרפת יהודי וציוני גאה וגם להיות שם במאי ומפיק מצליח?
"בהחלט, וזאת למרות שבגנים של הצרפתים יש אנטישמיות. הכבוד שלי בצרפת נובע מההצלחה של הסרטים וההצגות שלי, שמשכו מיליונים וגרמו לנשיא צרפת להורות לרדיו הממלכתי הצרפתי לתת לי בטלוויזיה הממלכתית תוכנית שבועית על יהדות. אני רואה בכך שליחות בדומה להנחיית התוכנית השנתית ליום השואה".

בפסטיבל, בין היתר, יופיע גם הקומיקאי הצרפתי המפורסם מישל בוז'נה במופע החדש שלו "פרידה מבני החייל", ותועלה ההצגה "מחוברים לחיים", בביצוע תיאטרון הקאמרי, המבוססת על הסרט הצרפתי שובר הקופות באותו שם.

סוויסה (51) נולד בפריז לאב יליד מרוקו ולאם ילידת תוניסיה. "כשהיא הייתה בהריון מתקדם איתי, היא הלכה עם אבא שלי לקולנוע, לראות את הסרט 'הבריחה הגדולה'", הוא משחזר. "משם הם המשיכו לבית חולים, ואני נולדתי. אמא שלי כל כך אהבה את כוכב הסרט, סטיב מקווין, שהיא החליטה לקרוא לי סטיב, שם בהחלט לא צרפתי. הפסיכולוג אמר לי: 'עם שם כמו שלך, לא הייתה לך ברירה אלא להיות שחקן'".

סוויסה נמשך מילדות אל עולם הזוהר. ברם, הוריו ציננו את התלהבותו. "קודם תלך לעבוד", הם אמרו. סוויסה ציית ועבד שעות ארוכות בהובלת טונות של בשר ממקום אחסונו. עם הפרנקים העלובים שהשתכר שם מימן את שיעורי הדרמה הראשונים שלו, שמהם החל בגיל 20 את המרוץ שלו בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה.

בתוך עשור הוא הקים תיאטרון משלו, וכעבור שנה, ב־99', הוא הפיק וביים את סרטו העלילתי הראשון, שקצר את פרס הבימוי בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי במוסקבה. כיום ברזומה שלו ישנם כ־30 סרטי קולנוע וטלוויזיה, כ־100 הצגות ומופעים וגם מספר אופרות שהפיק וביים. בין שלל הפקותיו הייתה גם הצגה בהשראת יומנה של אנה פרנק.

אחד החלומות שהגשים בשנים האחרונות הוא הקמת שלושה בתי ספר למשחק בישראל – בנתניה, באשדוד וגם בתל אביב – לטובת היהודים הצרפתים שעלו ארצה. "אם לא הייתי מגיע למשחק, לא מן הנמנע שהייתי הופך לעבריין מהשורה", הוא מודה. "אני לא רוצה שזה יקרה לחבר'ה צעירים שעולים לארץ מצרפת. לבתי הספר קראתי 'סטודיו M', שזה מ' בעברית, מה שלפי תורת הקבלה זה להגשים את החלום. יש לנו כמעט 500 תלמידים, כולם עלו מצרפת. הכוונה היא לפתוח סניפים נוספים ברעננה ובירושלים".

''ראשון בסלקציה'' (צילום: לור בלזן)
''ראשון בסלקציה'' (צילום: לור בלזן)


כמו צונאמי

סוויסה חי ופועל בצרפת, אך הוא מרבה לשהות בישראל ומעורה במתרחש בה. חברת ההפקות שלו צפויה לצאת עם הסרט "שביל המלאכים" על שביל ישראל. סוויסה עצמו, גבר בעל מבנה גוף אתלטי, עשה את השביל בעצמו. הכוכבת האורחת של הסרט היא לינדה בורטולטו, צרפתייה מוסלמית, שהוא מתאר אותה כמיטיבת הלכת הטובה בעולם. "'האם אני יכולה לבוא איתך למדינה שלך?', היא שאלה אותי. 'ברוכה הבאה', הזמנתי אותה", מספר סוויסה. "בהזדמנות הזאת עשיתי את המסלול מהגליל עד אילת".

סוויסה הביא לישראל בשנים האחרונות כמה אומנים אורחים, בהם ז'ראר דפרדייה. אזכור שמו מביא את סוויסה כדי צחוק. "תשמע מה היה", הוא מציע. "הגענו לישראל בעשר בערב. דפרדייה היה מאוד רעב. כשנכנסנו למסעדה, הוא ביקש שיביאו לו את כל המטבח. בקושי הרגיעו אותו".

איך עברה עליך הקורונה?
"כמו צונאמי. כל המופעים שלי בצרפת, עם מאות הופעות מוזמנות מראש, התבטלו. בארץ נסגרו בתי הספר למשחק שלי ונפתחו מחדש רק לפני שבועיים. היו לי נזקים של מיליונים".

מה התוכניות לעתיד?
"לשנה הבאה אני מתכנן את 'פסטיבל אברהם'. עוד לא היה דבר כזה. הפסטיבל יתחיל בתל אביב, וממנה הוא יעבור לדובאי, לבחריין ולקזבלנקה".

אם יצטרפו מדינות נוספות לשלום?
"לא נשאיר אותן בחוץ".