לפני כשלוש שנים הגיע לאודישן ב"כוכב הבא" בחור צעיר ונאה שהצליח באמצעות הכריזמה שלו והקול המיוחד להדהים את השופטים, ואת קרן פלס בעיקר. אמש (מוצ"ש) רביב כנר עשה זאת שוב, רק הפעם עם קצת יותר ניסיון וצרור שירים יפיפיים שהגיחו לעולם כמו תינוקות קטנים ומרגשים.
כחלק מסיבוב ההופעות הארצי שלו, הזמר המוכשר השיק במועדון הבארבי את אלבום הבכורה שלו, שנקרא על שם השיר המוכר ביותר שלו "רסיסים". במופע סולד-אאוט מושקע, רביב כבש את הבמה שיר אחר שיר והצליח לגרום לי להזיל דמעה לא פעם. אולי זה הסיפורים הנוגעים ללב שעומדים מאחורי השירים, ואולי זה פשוט מי שהוא, איש מרגש.
את ההופעה פתח רביב בקטע אינטרו, כאשר רביב היה זה שניגן על התופים והפגין עוד צד מפתיע שלא ידעתי שיש בו. מיד אחר כך רביב פצח בכמה שירים חדשים מאוד, עד כדי כך שממש מעטים מהקהל ידעו להצטרף. ועם זאת, זה לא הפריע למי שלא הכיר לעצום עיניים ולהתרכז במילים היפות ובמנגינה המלטפת. אני לדוגמה מצאתי את עצמי בפינת האולם, בוהה ברביב בין ראשי האנשים בקהל ומקבלת ממנו אנרגיה ייחודית שכזו, כאילו השירים נכתבו עבורי.
אחד השירים שהכי תפסו אותי באלבום החדש היה השיר "דומה לך", אותו הקדיש רביב לסבו שהלך לעולמו אך הספיק לראות אותו כובש את הפריים טיים. מסוג השירים המאוד מאוד ספציפיים שאם אתה מוצא את עצמך בסיפור שלו את יכול לצלול פנימה ולהיאבד במחשבות. ואז, מיד אחריו החל רביב בביצוע לשיר Angels של הזמר רובי ווילאמס אותו כבר ביצע בעבר בתוכנית. וזה – טוב נו איך לא – היה אחד הביצועים היפים ביותר של ההופעה.
בשלב זה החל רביב את השלב שאני נוהגת לכנות "האירוחים", כאשר עלה לבמה הזמר אבי אברומי לביצוע שיר אחד מקורי שלו בשם "לאהובי" ואת השיר של רביב "בנקודה שבה נגמר האור". כשזה ירד רביב המשיך לעוד שני ביצועים לבדו, לפני שהעלה את גולת הכותרת של הערב – להקת סינרגיה. יחד בעוצמה ובשילוב של קולות שנראה שנועדו להתחבר רביב והלהקה ביצעו שניים מהשירים הכי מוכרים שלהם, "אשם" ו"תראי זה אני".
אם נמשיך במסלול הקאברים רביב כנר ביצע עוד אחד אחרון לשיר "קח אותי" של "היהודים", ועל אף שאני מכירה את השיר הזה כבר כמעט שני עשורים, עדיין תהיתי לעצמי "מעניין איך זה לא שיר שלו".
אם נמשיך במסלול הקאברים רביב כנר ביצע עוד אחד אחרון לשיר "קח אותי" של "היהודים", ועל אף שאני מכירה את השיר הזה כבר כמעט שני עשורים, עדיין תהיתי לעצמי "מעניין איך זה לא שיר שלו".
אז לפני שנמשיך, בואו נתעכב על רגע אחד שהרטיט לי את הלב, כאשר רביב כנר עצר הכל וסיפר על האובדן האישי שלו, חברו הטוב גל בסון ז"ל שנהרג במבצע "צוק איתן". אי שם רחוק בקהל עמדה וצפתה בהופעה אימו של גל, שהתרגשה עד דמעות כשרביב עצר הכל, ירד מהבמה העניק לה כובע והקדיש לה את השיר "נשרף העולם".
ואחרי שחיכינו וחיכינו לבסוף, כמו הקינוח שאחרי הארוחה, הגיעו השירים המוכרים ביותר שלו שבתכל'ס לשמם התכנסנו – "רוצה שלום", והדובדבן שבקצפת – "רסיסים".
ההופעה כולה התרכזה לרגע הזה, בו כל הקהל עבר את המסע המוזיקלי של רביב ורק חיכה לצרוח בעוצמה ומכל הלב את השירים האהובים. זו הייתה הופעה שהכילה 800 אנשים, והיא עדיין הייתה אינטימית וקטנה. במעין תחושה כזו שאנחנו בחדר קטן עם גיטרה ומילים יפות מתעופפות באוויר.
הקול של רביב הוא מדויק עוד יותר על הבמה מאשר בהקלטה, כאילו נועד לבמה ולגעת בלבבות של אנשים שרק חיכו שיגיע ויספר את סיפורם. אז לסיכום, אם אתם מחפשים הופעה ללכת אליה לבד ולהתחבר לעצמכם – רביב כנר הוא הפתרון.