בבוקר יום שישי ה-25 באפריל 1975, כשהוא בשיא הצלחתו, הזמר מייק ברנט שם קץ לחייו בקפיצה ממרפסת ביתו ברובע ה-16 בפאריס. 47 שנים אחרי, תושק במוזיאון העיר, חיפה תערוכה גדולה ומקיפה על חייו של הזמר שהסתיימו בגיל 28, שהפך במותו הטראגי לאגדה ישראלית ובינלאומית.
התערוכה "מייק ברנט/עַד כְּלוֹת הַגּוּף", שתיפתח ב-21.5.2022, נולדה בזכות תרומת אוסף נדיר של צביקה ברנט, אחיו הצעיר של מייק ובתו יונה ברנד למוזיאון העיר חיפה. האוסף כולל פריטים מקוריים שנאספו ונשמרו בימי חייו ולאחר מותו של מייק, ובהם קטעי וידאו נדירים מהופעותיו, פרסים ותקליטי זהב, תמונות נדירות מאלבומי המשפחה, פריטי לבוש, אלבומי מעריצים, שערי מגזינים מקומיים ובינלאומיים שהוקדשו לו, פריטי אספנות, מזכרות, פתקים ומכתבים בכתב ידו של מייק כולל מכתבים לאמו ועוד.
התערוכה, המשתרעת על כל חלליו של המוזיאון, בוחנת את האוסף המרשים, ושופכת אור על דמותו המורכבת ועל חייו הסוערים של ברנט, לצד סיפורם האחר של המוסיקה והבידור בישראל בשנות ה-60 וה-70.
מייק ברנט, או בשם שנתנו לו הוריו משה ברנד, נולד בחיפה כבן לדור שני לשואה. נחשב עד היום לאחד הזמרים הישראלים המצליחים ביותר בכל הזמנים. במהלך הקריירה הבינלאומית הקצרה שלו, היו לו עשרות להיטים שכבשו את פסגות המצעדים. הוא כיכב על שעריהם של מאות מגזינים והופיע מול אלפי מעריצים ומעריצות. גם היום כמעט חמישה עשורים מאז מותו, תקליטיו נמכרים בעותקים רבים בארץ ובעולם.
התערוכה סוקרת את סיפור חייו בהקשר להתפתחות התרבות והמוסיקה המקומית בישראל, כאן הוא כבש לעצמו מקום בפנתיאון המוסיקה, כמו גם ביחס לאירועים מכוננים שקרו במדינת ישראל, דרך תחנות חייו המוסיקליות החל מהופעותיו עם להקות מקומיות בחיפה, תל אביב ואילת עבור בשנות השישים בעודו מלהטט בין בלדות איטלקיות וצרפתיות, לבין להיטי פופ אמריקנים ורוק'נרול בריטי, זאת בזמן שבזמר העברי שולט סגנונן המוסיקלי של הלהקות הצבאיות.
בשנות השבעים, הפך ברנט לכוכב על בצרפת ואלבומיו נמכרו במיליוני עותקים. כל זאת טרם היות העולם כפר גלובלי, כשנסיעה לחו"ל היתה משאת נפש של אזרח, בוודאי אמן ישראלי, וכך עד היום בו שם קץ לחייו בפאריס, והוא בן 28 בלבד.
לצד הפריטים ההיסטוריים מוצגות בתערוכה יצירות אמנות, איורים וכרזות שנוצרו במיוחד כתגובה לאוסף על ידי האמנים.ות: עובדיה בנישו, דייב יעקב, פוגי נעים מלול וטל פוגל; מוקרנים קטעי וידאו נדירים מהופעותיו בארץ ובאירופה; וראיונות עם נעם סמל, שהיה מנהלו האמנותי ואמרגנו הראשון של ברנט בארץ, עם אריאל זילבר, שנמנה עם להקת החימום של מייק בפאריס, ועם ליאורה עופר, שהיתה חברה בלהקת הליווי של מייק בהופעותיו בישראל. ראיונות אלה נערכו במיוחד לתערוכה, והם מוצגים לצד קטעים מהסרט "לס מואה טמה" של הבמאי ארז לאופר.
ברוח זו, התערוכה בוחנת את כניסתו של אוסף פרטי לחללי המוזיאון הציבורי ואת הדרך בה אפשר לפרש סיפור חיים אישי מנקודות מבט שונות. עבודות האמנות ופריטים היסטוריים לצד פרטי האספנות, המזכרות ומרצ'נדייז, שנוצרו במהלך חייו של ברנט ולאחר מותו, יוצרים יחדיו חללים צבעונים ורבי-קסם. לצד ההקשרים הנוסטלגיים וההיסטוריים נוצרות משמעויות חדשות בעקבות הצבת האובייקטים יחדיו שנוגעים בסוגיות דרמטיות בחייו של הזמר.
סיפור חייו של מייק ברנט הוא סיפור ייחודי, מרשים וטראגי, והוא גם סיפורה האחר של ישראל דאז, על עולמם של בני הדור השני לפליטי השואה, על הסגירות התרבותית שאפיינה את שנותיה הראשונות של המדינה ועל הירארכיית המוזיקה והבידור הישראלית של אותם עשורים.
"מייק ברנט הוא אייקון וסמל חיפאי. הגיע העת, שהפריטים הנדירים שהשאיר אחריו יגיעו למקום הנכון להם, למוזיאון העיר חיפה, ויוצגו בכבוד במוזיאון השוכן במושבה הגרמנית. אני מודה למשפחת ברנד, לצביקה ולבתו יונה על התרומה", אומר בהתרגשות יותם יקיר מנכ"ל מוזיאוני חיפה.
יואב קוטנר, שדרן, עורך מוסיקלי וזוכה פרס אקו"ם, והיועץ המדעי של התערוכה, ממקם לראשונה את סיפורו של מייק ברנט בתוך עולם המוסיקה והבידור בישראל של אותן שנים לצד מגמות עולמיות במוסיקה ובחברה ובתרבות. "אצל מייק ברנט הכול הפך זוהר ונוצץ 'כמו באמריקה' המראה החיצוני, הלבוש, ההתנהלות האמנותית, היחס אל התקשורת והקהל, ומעל הכול – הקול, דרך השירה והשירים ששר.
הוא גדל והתעצב באווירה שבה הזמרות, הזמרים וההרכבים הגדולים בזמר העברי לא היו 'כוכבים'. הם היו חלק מהחבר'ה, לא מתבלטים, לא 'משוויצים', לא מתחפשׂים ומאמצים תדמיות כדי להפוך לאחרים כשהם עולים לבמה. הביטוי התנכ"י 'והצנע לכת' לא היה רק הסיסמה של בית הספר הריאלי בחיפה אלא קו מנחה למיינסטרים הישראלי, ולא בתחום התרבות והבידור בלבד אלא בחיים עצמם.
מייק ברנט רצה להיות שונה – לא להיות חלק מהתרבות הישראלית העממית, לא להשתייך לקבוצת "הילדים הטובים" שהולכים לתנועות הנוער ורוקדים ריקודי עם. הוא נמשך אל המוזיקה שמחוץ לזרם המרכזי השולט, אל החדש, הנועז, השונה. הוא רצה להיות חלק מהמוזיקה שנחשבה במשך שנים רבות לנטע זר בתרבות הישראלית" מסכם קוטנר.
מייק ברנט// עַד כְּלוֹת הַגּוּף
אוצרות התערוכה: עינבר דרור לקס ויפעת אשכנזי
ייעוץ לתערוכה: יואב קוטנר
בהשתתפות: אריאל זילבר, נעם סמל וליאורה עופר
אירוע פתיחה: 21.5.2022
נעילה: 30.5.2023
מוזיאון העיר, חיפה