הזמרת שרה'לה שרון, שידועה כמובילת ז'אנר השירה בציבור בישראל, חשפה בסוף השבוע האחרון פרט מפתיע בעברה כשסיפרה שלקחה חלק במבצע חשאי במוסקבה בשנות ה-80. הבוקר (רביעי) שוחחה שרון עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM והרחיבה בנושא.
"זה מתחיל בזה שפעם בשנתיים יש יריד ספר במוסקבה. פנו אליי להיות המזכירה של יריד הספר הבינלאומי בביתן, ומטעם מכון הייצוא ונתיב, הייתי מורה למוזיקה 30 שנה. ההדרכה לקראת הטיסה הייתה מאוד מאוד צמודה ללב ולנפש שלי. אני הייתי בקבוצה עם שישה בחורים וטסנו לווינה, אמרו שלא בטוח שיתנו לנו אישור וכשקיבלנו את האישור לטוס היינו לבד. הגענו למוסקבה, נכנסנו לבידוק, שלוש שעות בדקו אותי שתי נשים. הן העבירו עליי מעין מכשיר כזה כאילו הכנסתי משהו לגוף שלי להעביר. המטוס הגיע מטעם מכון הייצוא עם כל הספרים של התערוכה, עם שירונים, ספרי מוזיקה וקסטות", פתחה שרון את דבריה.
"עד עכשיו זה נשמע תמים, הגעתי רגועה למלון ובלילות התחילו הפחדות, דפיקות בדלת כל הזמן, צלצולים, והם היו אומרים לי 'שרה'לה אנחנו מחכים לך, שמענו שהבאת לנו תרופות מיוחדות'. היו הטרדות כאלה כל שלושת השבועות שהיינו שם. אני זוכרת שבפעם השנייה שנכנסתי לאמבטיה, בשליחות השנייה, הסתכלתי למעלה ואמרתי להם 'לא חל שינוי, אין לכם מה לצלם'. אתמול בעלי סיפר לי שהוא לא דיבר איתי שלושה שבועות, הם לא נתנו לדבר עם אף אחד דרך הארץ. הייתה שמירה צמודה. כשאני הולכת ברחוב לעשות עוד משימות שקיבלתי על עצמי, להעביר ספרים, מפות ודברים שירגשו את היהודים, אסור היה אז בגלל זה התהלכתי כאילו אני מתהלכת עם תיק הקוסמטיקה שלי", המשיכה.
"אף פעם לא הסתכלתי אחורה. עד היום כשאני שומעת צעדים מאחורי, אפילו שקוראים בשמי, אני כאילו לא שומעת. יש לי שריטה, למרות שהייתי פעם שנייה. נפגשתי עם אנשים ממדינות אחרות, ושאלתי אותם 'למה אתם עושים את זה, זה נורא מפחיד', אז הם אמרו לי 'עכשיו מלחמת לבנון, אנחנו לא יכולים לעזור, זאת העזרה שלנו למדינת ישראל'", הוסיפה שרון.
לבסוף נשאלה שרון מדוע החליטה לחשוף את הדברים, והשיבה: "אני גם עכשיו די חוששת בגלל שהתחילו להגיד לי אנשים שפוטין, יש לו זרועות בכל מקום, אבל כשאני רואה מה שקורה עכשיו בעולם אני אומרת 'אולי לא התעסקו איתי'. כשעשו לי יום הולדת 70 הביאו את יולי אדלשטיין, והוא אמר 'איך נתנו לך להיכנס פעם שנייה?'. אני דווקא רציתי לעשות תיקון, לחזור למקום הפשע ואז להשתחרר כי היו לי חלומות ודברים כאלה. טראומה אבל מרגשת. ברגע שהם אמרו שהייתה הצלחה, שהם רוצים שאני אסע שוב אבל לא בטוח שאני אחזור, אבא שלי אמר 'את חייבת לנסוע, את תחזרי אבל את חייבת לנסוע'".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm