מה קורה לאמנות הרחוב כשהיא נכנסת למוזיאון? ובכלל, ציורים שעיטרו קירות וחומות בקווים מהירים עם ספריי וצבעים תעשיתיים בשכונת פלורנטין בתל אביב, בעיר העתיקה של באר שבע או בחיפה וירושלים – האם מקומם במוזיאון? מסתבר שכן. אמנות רחוב שנכנסת אל המרחב הסטרילי במוזיאון איננה עוד בבחינת אוקסימרון. כך, סבורה גם נירית דהן, האוצרת ממוזיאון באר שבע לאמנות והיא איננה הראשונה שהכניסה את אמנות הרחוב אל תוך המוזיאון.
בשבוע שעבר הושקה במוזיאון באר שבע לאמנות התערוכה "ברשות הציבור" שאוצרת נירית דהן. 21 אמני רחוב ישראלים מוותיקים ועד צעירים, הוזמנו לצייר ליצור ולהציג את אמנותם על קירות המוזיאון הדרומי. "הטכניקה של ציירי הרחוב איננה משפיעה על האיכות, אלא על אופי היצירה. אמנות הרחוב היא אמנות שונה, כפי שאפשר להגיד על כל אמנות אחרת, כשהמדד היחיד להכנסתה מהרחוב למוזיאון, היא איכות היצירות", אומרת האוצרת.
"התפיסה כאילו גרפיטי הוא וונדליזם, השתנתה עם השנים. כיום אמנות הרחוב נחשבת לאמנות מקובלת. לפיכך הבחירה להכניס את האמנים למוזיאון שבו תשומת הלב לפרטים רבה ותנאי התצוגה אופטימליים, מקבלת מימד אמנותי ומנתצת את האנונימיות של האמנים שמקבלים הכרה", מוסיפה דהן.
בעבודותיהם בתערוכה משתמשים האמנים בטכניקות שונות. גרפיטי, ספריי, הדבקות, חיתוך דמויות ועוד. לדברי דהן, ניתן לאמנים חופש אמנותי מוחלט להציג על גבי הקירות במוזיאון למעט מגבלה אחת: עליהם לצייר דמות. דמות אנושית, אבל לא בהכרח. כל דמות אמורה לספר סיפור מעבר לדמות ולמקום.
"חלק מהאמנים בחרו בדמויות מיתיות ומסתוריות, חלקם בחרו דמויות אנושיות אמיתיות, אחרים בחרו דמויות הומוריסטיות ויש אפילו שבחרו בדמות שלהם עצמם. כל דמות, בין אם היתולית או רצינית, מספרת סיפור: סיפור על בדידות, על אמנות, ביקורת ובעיקר סיפור יומיומי המקשר לרחוב", מסבירה האוצרת.
שלא כמו ברחוב, בתערוכה במוזיאון באר שבע האמנים, בהסכמתם, חתמו על עבודותיהם בשמותיהם האמיתיים לצד שמות הרחוב שלהם. "היה לי חשוב להזמין אמנים מוכרים, כדי שהקהל היגיע למוזיאון יזהה את העבודות שלהם ואת האישיות, כפי שזה בא לידי ביטוי ביצירתם. עם זאת לא בחרנו רק אמנים ממעוז הגרפיטי, פלורנטין או רק מתל אביב, בתערוכה משתתפים אמנים רחוב מכל הארץ", משתפת דהן.
בין האמנים בתערוכה דניאל ליס (MONKEY RMG) שצייר ראש אדום גדול על דלתות מתכת גדולות. גיא קפלן ( ARTEZACHEN ) בחר לצייר את הדמות בכוכבים על שידות עץ שמצא ברחוב וצייר עליהן. DIOZ, ובשמו האמיתי גיא בלום צייר על בדים גדולים ועל רשתות צל, המשמשים להסתרת אתר בנייה.
לשני האחים ארז (erezoo) וזיו (zivink) שמח, הוקצה חדר בתערוכה. erezoo יצר דמות עם תיק שנראה כמו בית, ואילו zivink צייר שתי דמויות מופשטות ארוכות ומעוותות שמשתלבות ביחד. האחים שמח גלשו גם אל חצר המוזיאון, וכאן, על מכונית ישנה ומרופטת הם ציירו יצירה בשם "מפלצת טרופית".
לרמי מאירי, מראשוני אמני הגרפיטי בישראל, שלוש עבודות בתערוכה. מתוכן, שתים שהיו בתל אביב והורדו בגלל החפירות לרכבת והובאו למוזיאון באר שבע. האחת מאבן גבירול והשניה "הצעקה" שהיתה על גדר בית הספר "מכס פיין" בדרך בגין.
בין האמנים הצעירים, אור בראל, אמן מאייר וצייר שבתקופת הקורונה ובין אזעקה לאזעקה במבצע 'שומר החומות' צייר בתל אביב את דמותו של בן גוריון דומע. "עובר אורח החליט למחוק את דמעותיו של בן גוריון, וכשהאמן החזיר את הדמעות הוא שב ומחק, וכתב: 'עם ישראל חי", מספרת דהן.
"עובר האורח לא השחית את העבודה של בראל. אולי הוא רצה לומר לאמן שלמרות המצב הקשה, המסר שמתקבל מדמותו הדומעת והשברירית של בן גוריון, כאילו אנחנו אבודים, לא מקובל עליו", אומרת האוצרת. אגב, בציור בתערוכה, בן גוריון דומע.
האמן הבאר שבעי, אבי טל (87SPINE), נודע בציורי הקיר הענקיים שלו, כמו ציור הקיר באורך 120 מטרים במתחם הסקייט פארק בבאר שבע, ועל בניין בגובה 4 קומות בלה גארדיה בתל אביב. הוא מביא את אמנותו הגרנדיוזית למוזיאון. דודי שובל (One Love) בחר לצייר את שחקן ה-NBA דני אבדיה, שמסמל עבורו משמעת ומסירות, על רקע צבעוני עמוס ושמח של עלים המסמלים את הפריחה והתפתחות הספורט בישראל.
ובמידה ואתם מחפשים אמניות, ובכן, יש שלוש בתערוכה מבין 21 אמני הרחוב. אחת מהן THE MISSK שמציירת בעיקר בפלורנטין, ומתבססת ביצירתה על שירים ופזמונים. אחת העבודות שלה בתערוכה "הופה פה זה לא אירופה" מציגה במרכזה גברת זקנה עם סיגריה ארוכה בידה ועל צווארה כרוכה פרוות מינק.
פינה מיוחדת הוקדשה בתערוכה לדמיאן טאב שנפטר באפריל 2022. דמיאן טאב (טבק) היה אנימטור תלת מימד במקצועו. היצירות שלו במרחב הציבורי כמו הדמויות שמוצגות במוזיאון נמצאות בתנועה קבועה נפתחות לפנינו, מתפרקות ונבנות מחדש. העבודות שלו דינמיות ונראות כאילו הן קפאו באמצע התנועה" אומרת דהן.
הרעיון להעמיד תערוכת גרפיטי בכל חלליו ובחצרו של מוזיאון באר שבע לאמנות, נבט בראשה של האוצרת נירית דהן במהלך סיור גרפיטי בו השתתפה ביחד עם בתה לפני כשנתיים. "פתאום במהלך הסיור היא שאלה: 'אמא, האמנות הזאת נחשבת אמנות'?". שאלת התם של בתה, אז בת העשר, עוררה את דהן לבדוק האם יש דברים בגו, ובעזרת ייעוץ אוצרותי של דרור הדדי, קמה ונהייתה באוצרותה התערוכה "ברשות הציבור" שתוצג במוזיאון באר שבע לאמנות עד ה-30 באפריל 2023. למחרת, כפי שידוע לאמנים ולכולם, העבודות על קירות המוזיאון יכוסו בצבע לבן ולא יהיו קיימות עוד.