שחר קרמר, חיה על קו תל אביב ניו יורק, רק בת 28 וכבר נחשבת לאחת האומניות הישראליות המצליחות בזירת האמנות הבינלאומית, שהולכת ומתפתחת ותופסת תאוצה ופופולריות בעיקר בשנים האחרונות אחרי מגפת הקורונה. במקור היא מתל אביב, למדה במגמת תיאטרון ואת התואר הראשון שלה באמנות סיימה בהצטיינות בבית הספר The School of Visual Arts, ניו יורק. עבודותיה הוצגו בתערוכות קבוצתיות בגלריית קונסטרום, ברוקלין, ליכטשפיל, לייפציג, מוזיאון תל אביב, ישראל, אלטה הנדלשולה, לייפציג, סינמטק תל אביב, ותערוכת יחיד בכנס new media art 2020, במוזיאון CICA שבדרום קוריאה.
בימים אלה יוצא גיליון מיוחד בעברית של המגזין גרנטה, כתב-עת ספרותי בינלאומי, שנוסד בקיימברידג' ב- בשנת 1889 וזכה מאז להצלחה חובקת עולם. הוא רואה אור מדי שנה בעשרות מדינות ובעשר שפות וקרמר היא עורכת מדור האמנות שלו בגרסה העברית. "אני קודם כל אמנית בעצמי" היא מספרת, "השילוב בין האוצרות, העריכה, הכתיבה, ושיתופי הפעולה הם בעצם תמהיל האמנות שלי". על הגיליון האחרון עבדו הצוות הישראלי משנת 2020 כשהוא מוקדש כל כולו לתרבות ההודית. "זה היה כמו לטוס לחו"ל דרך היצירה, היה בזה משהו מאד מיוחד".
קרמר, חזרה לא מזמן משהייה ברזידנסי בגרמניה בו יצרה והציגה, ופתחה בניו יורק תערוכה מצליחה בשם "חלל ריק" יחד עם האמנית לני גאונט בלב תקופת הסגרים של הקורונה. החלל הריק היווה hub אקספרימנטלי וחברתי לאמנים ואמניות באחת התקופות הקשות בתעשייה ולקהילה המקומית.
"זו היתה חנות שנסגרה בתקופת הקורונה, והצלחנו לשכנע את בעלת המקום לתת לנו להציג בה עד שתמצא שוכרים חדשים. היתה לחנות ויטרינה גדולה שיצרה את הדיסטנס המתבקש, מה שאפשר לנו להזמין אמנים שיציגו תערוכות ופרפורמנס בתקופת הסגרים".
היא עדיין מגיעה לישראל כדי להציג כאן ולקחת חלק בפרויקטים, אך אומרת שאין לה מקום אחד קבוע. "אני תמיד מנסה לצאת החוצה. מאד מעניינים אותי החיבורים דרך אמנות דווקא בבמה הגלובלית, ושיתוף הפעולה עם האנשים".
איך את מגדירה את אמנות שלך?
"רב תחומית. יותר הפקה, יש לי את הכובע של המפיקה לרוב, ואני עושה פרויקטים עם אמנים, אוצרת, עורכת. אני אוהבת לקחת את כל חלקי היצירה בין אם מאחורי הקלעים ובין אם בפרונט ולשלב ביניהם".
לצד האמנות קרמר היא חברת בורד בארגון ללא מטרות רווח בשם keepers of the waters של אמנית הפרפורמנס האקטיביסטית בטסי דיימון. הארגון פועל למען העלאת המודעות לאיכות המים בעולם, המזמין אמנים, אנשי רוח, מדע, וכל מתעניין בפרויקט לקחת בדרכו חלק במטרה לחצות גבולות דרך גופי מים.
"מהפרספקטיבה שלי עולם האמנות הוא עולם קהילתי והכח שלו שם, ולכן השילוב בין הדברים יוצר אימפקט גדול יותר. אני מחפשת לעשות תמיד דברים בצורה קצת שונה. גם בתוך העבודות שלי תמיד מעניין אותי המקום בו האמנות יכולה להתחבר לחיים ולהפעיל דברים, גם בשמירה על המים והמודעות לניקיון המים".
קרמר ממשיכה בעבודתה דרך של נשים בעלות חזון, ואחד הדברים המשמעותיים בפרויקטים שהיא יוצרת הוא החשיבות של שיח בין דורי, של שיתוף פעולה בין אמנים, והן הפלטפורמה המחוברת לארגון, אבל גם פועלת בפניי עצמו כפרויקט ביוזמתה.