תערוכת אמנות חזותית חדשה מוצגת בימים אלה בגלריית דנה לאמנות, קיבוץ יד מרדכי וקרויה "ואני סול לפני הכול". סול, נערה בת 17, על הרצף האוטיסטי, מיטיבה לתאר בסדרת דימויים, מעניינים ויצירתיים, את הקשיים אותם היא חווה כנערה על הרצף.
האמנית סול רמדשבסקי, בת 17, מתיכון דרכא שקמה, אובחנה כאוטיסטית על הרצף בגיל 3 חודשים. סול נולדה בברזיל, עלתה לישראל עם אימא בשנת 2016 ויחד הן מתגוררות בקיבוץ זיקים. מזה שנתיים, מרים כורם מלווה את סול פרטנית מטעם בית הספר דרכא שקמה ורוקמת ברגישות ובתבונה, קשר עמוק מבוסס אמון, דרכו סול מאפשרת לה הצצה למקומות שרבים אחרים אינם יכולים לראות.
כעת, הן יוצאות יחד בתערוכת אמנות חזותית חדשה, המורכבת מ- 13 פוסטרים אותם סול יצרה ודרכם, ניתן לחזות בעולמה הפנימי של סול כמי שמאובחנת על הרצף. היצירות מחולקות לארבעה חלקים: "אני סול לפני הכול", "חושים", "תחליפים אנחנו אלופים", "רגשות". כל חלוקה מבטאת קושי אחר.
מרים כורם: "הליווי של סול החל כשהייתה בכיתה י"א, זו התערוכה השנייה שלה. הראשונה, עסקה בנושא הלהט"בים. החוויה המשותפת שלנו מאפשרת לתת במה, ביטוי, ליווי והדרכה לרגשות שלה. את התערוכה השנה התחלנו כמחקר; התחלנו עם נקודת המוצא שסול היא סול לפני הכול. לאחר מכן, מיקמנו את הקשיים שלה. לדוגמא: המצויים על הרצף, חווים לעיתים רעש בעצמה מאוד גבוהה כמו כן, מפאת בעיית התקשורת, מרביתם מתקשים ליצור קשר עין או לא אוהבים שנוגעים בהם. כל אלו ממוסגרים בתערוכה תחת הכותרת: "חושים". החלק השני של התערוכה עוסק בנושא "הפיצוי על הלקות" - באמצעות נגינה, ציור, ספורט ועוד.. אנחנו מסגרנו את זה בכותרת: "תחליפים אנחנו אלופים". החלק השלישי: "רגשות" מבטא את הקושי בסיטואציות חברתיות. אני יודעת ששברתי חומה איתה, כשהיא רואה אותי היא קופצת עלי ומחבקת אותי. בהתחלה לא הבנתי למי היא רצה עד שהבנתי את עצמת הקשר".