כשהוא מתקדם בצעדים קלילים לקראת יום הולדתו ה-78, מבצע מוטי גלעדי רה-ארגון בעשייה המגוונת שלו. "מרוב שהתפזרתי בה, קופח הזמר שבי והגיע הזמן לתקן את זה", הוא מצהיר ומשחרר במלוא גרון שיר חדש, אקטואלי-אש, מקדמה לאלבום, שזה מכבר המתין לגאולתו. כדרכו ועם מגוון כשרונותיו הוא איננו מסתפק בכך ומביים בתיאטרון יידישפיל  הצגה חדשה בכיכובו בד-בבד עם פרס מפעל חיים, שיוענק לו על תרומתו לשימור ולקידום תרבות היידיש.

"בחרבות ברזל" גלעדי קרא לשיר שדי בשמו כדי להצביע על הרוח, הנושבת ממנו. כשהוא נשאל אם השיר הינו המקבילה המעודכנת שלו ל"נאצר מחכה לרבין", להיט ערב מלחמת ששת הימים, הוא משיב: "לא חיפשתי מקבילות, מה גם שהשיר שלי קצת יותר נוקשה" ומבטיח בשיר - "צבא גדול של עם קטן/ יכתוש יכריע בני שטן/ כל מחבל, כל מתנכל/ יישלח לעזאזל".

"השיר מבטא את צדקת דרכנו במלחמה שנכפתה עלינו על-ידי אויב מר ואכזר, שקם להשמידנו", מוסיף גלעדי. "יש לציין שמילותיו של השיר נכתבו בהשראת התפילה - 'אבינו מלכנו, נקום לעינינו דם עבדיך השפוך".

מדבריו עולה, שהשיר לא נוצר בהתפרצות רגעית וכבר בתחילת המלחמה הרגיש גלעדי שהוא חייב לעשות משהו "מתוך כאב עצום עם חשש לעתידנו כאן".

התייעצת עם...שכנך בקיסריה לפני שהוצאת את השיר?
"כשאני כותב שיר, אני לא מתייעץ עם אף אחד, אלא רק עם עצמי".

השכן הוא כמובן ראש הממשלה, שגלעדי נמנה עם מקורביו. גם כעת, נוכח המחאה הגוברת נגדו, ניכר בגלעדי שהוא נזהר בכבודו. כשהוא נשאל אם הקשר ביניהם הוא כבעבר, אומר גלעדי: "מטבע הדברים אין לו עכשיו זמן לחיי חברה. הוא כולו טרוד במשימותיו ואין לדעת איך הוא מצליח להירדם בלילה".

והביקורת נגדו?
"ביקורת היא דבר מאוד מבורך, בייחוד במדינה דמוקרטית, אך מה שקורה עכשיו הוא מעבר לכל ביקורת, עם התבטאויות איומות ונוראות כמו 'רוצח!'. כמי שהכיר את אביו, פרופסור בן-ציון נתניהו, אני יודע מאיפה הוא בא. הילד הזה, בנימין, גדל על ברכי הציונות וזה מה שמנחה אותו בדאגה לקיומנו בארץ הזאת".

כאן עוצר גלעדי ומבהיר: "כמי שרואה את עצמו כאמן של כל העם, אני משתדל לא להיכנס לדיונים פוליטיים. אינני שבוי ושפוט של אף אחד".

נחזור לשיר. אם יש המופתעים לפגוש בו את גלעדי עטוי באצטלת פזמונאי, כדאי להזכיר, שכבר לפני 51 שנה, בחצי היובל למדינה, הוא כתב עם יגאל בשן לעדנה לב את "את ואני נולדנו בתש"ח", השיר שזכה בפסטיבל הזמר והפזמון דאז. "אין כאן שום הפתעה", הוא מבהיר. "חוץ מ...ללדת אני עושה כמעט הכל - כותב, מלחין, מעורב בעיבוד, מנגן בגיטרה, קצת משתעשע בפסנתר, מביים, מצייר וגם מבשל. כלומר, אני 'הנדימן' בכל מובן. כך החיים מגוונים אם כי לפעמים יש לי טענות לקדוש ברוך הוא, שזה קצת יותר מדי".

מניין ה"ברכות" שאתה מטיח ב...ערבית באויבינו כמו "יחרב ביתק, יא סינוואר/ יא קטיל, יא ז'זאר!" (יחרב ביתך, יא סינוואר/ יא רוצח, יא קצב!)?
"מניין?" - אני כותב ערבית כמעט פרפקט. למדתי בתיכון שנה ערבית וזה הספיק לי לכל החיים. ככה אני גם עם ה...מתמטיקה. אני מסוגל להתעורר בשלוש בלילה ולהחליט להוכיח את המשוואה הריבועית - ואני עושה את זה, מה שלמדתי לפני 60 שנה. כשאני מצליח בכך, אני חוגג כאילו שזכיתי בפרס הראשון בלוטו".

יש לך אחלה זמרת-ליווי בהקלטת השיר החדש.
"אכן, זאת בתי, דורין, שהיא איתי על הבמות מגיל תשע וכבר אז היא גנבה את ההצגה. היא פנומן. לא דוברת יידיש, אבל בהופעות היא מתבטאת בשפה הזאת כאילו שהיא נולדה בלודז', למרות שהיא דור שישי בארץ. היא בין משתתפי ההצגה שאני מביים ביידישפיל - 'א-ויץ מיט א-שפיץ', שהיא הצדעה לצמד המיתולוגי דז'יגן ושומכר ותעניק לקהל חוויה קומית-מוזיקלית. אני בא ליידיש מאהבה וכהוקרה למשפחתו של אבי שנכחדה בשואה ורואה בעשייה שלי בה שליחות".